במהפך מפתיע ואירוני, עיר לוס אנג'לס שנאבקת עשרות שנים בענני הערפיח, מתמודדת כעת עם בעיית זיהום מבית - תחנות הטעינה המהירות לרכבים חשמליים. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת UCLA חושף ממצאים מדאיגים: רמות החלקיקים הזעירים באוויר ליד חלק ממתקני הטעינה זינקו לגבהים של 200 מיקרוגרם למטר מעוקב, פי 16 מהרמות הנמדדות בתחנות דלק סמוכות. הודות לטכנולוגיה שנועדה לנקות את האוויר העירוני, התגלתה בעיה סביבתית חדשה ובלתי צפויה.

המחקר הקיף 50 אתרי טעינה במחוז לוס אנג'לס והשווה אותם לתחנות דלק, צמתי תנועה ונתוני הרקע העירוניים. בעוד תחנות הדלק רשמו ממוצע של כ-12 מיקרוגרם למטר מעוקב של חלקיקי PM2.5, וצמתי התנועה נעו סביב 10-11, הממוצע העירוני הכללי עמד על 7-8 מיקרוגרם. לעומת זאת, תחנות הטעינה רשמו ממוצע של 15 מיקרוגרם, עם שיאים מדאיגים של עד 200. החוקרים זיהו כי מקור הבעיה אינו הרכבים עצמם, אלא מערכות הקירור הרועשות במתקני הטעינה המהירה, המעוררות אבק, שאריות בלמים וחלקיקים זעירים נוספים מהקרקע.

חשיפה לחלקיקי PM2.5 קשורה בקשר הדוק למחלות לב, אסתמה ובעיות נשימה נוספות, מה שהופך את דקות ההמתנה ליד המטען לבעלות סיכון בריאותי פוטנציאלי, במיוחד עבור אוכלוסיות רגישות. למרבה המזל, המומחים טוענים כי מדובר בבעיה הניתנת לפתרון יחסית בקלות. הם מציעים פתרונות טכנולוגיים כמו התקנת מערכות סינון בארונות הטעינה או העלאת פתחי האוורור כדי למנוע התפשטות ענני האבק לגובה הנשימה. הבעיה מגיעה ברגע קריטי לתעשיית הרכבים החשמליים, כאשר התקנות מטענים חדשים ירדו השנה עקב ביקורת פוליטית וחוסר ודאות של המשקיעים.

עוד ב-

הרכב החשמלי שעוקף את טסלה בסיבוב: זה הדגם הנמכר ביותר בישראל

לכתבה המלאה

עבור נהגי הרכבים החשמליים, המסר המעשי הוא פשוט וברור: עמדו במרחק של כמה מטרים מהמטען בזמן הטעינה. מחקר זה מזכיר לנו כי תחבורה נקייה אינה מסתכמת רק באפס פליטות מצינור הפליטה, אלא כוללת את כלל המערכת האקולוגית הטכנולוגית. טעינה מהירה היא הכרחית לאימוץ המוני של רכבים חשמליים, אך כפי שמוכיחה לוס אנג'לס, זו גם מערכת הדורשת תכנון חכם יותר. החוקרים טוענים שעם פתרונות יחסית פשוטים, בעיה זו מהווה יותר תקלה זמנית מאשר אסון סביבתי אם רק קובעי המדיניות, חברות החשמל ויצרני הרכב יפעלו לפני שהנושא הופך לכותרת נוספת בעיתונים.