בייגה שוחט: "לאט לאט במהלך המחצית הראשונה של 2021 נגיע לנורמליות"

"המשבר הכלכלי בישראל הוא חריף מאוד, ללא צל של ספק, וכמובן שיש לו השלכה על רבים מתחומי החיים", אומר אברהם בייגה שוחט, שר האוצר לשעבר ומקורבו של יצחק רבין ז"ל, בראיון ל-ice. "לקורונה השפעה חמורה על שוק התעסוקה, על הייצוא והייבוא, על המוביליות, ולמעשה על כלל הפרמטרים שמניעים את הכלכלה. ישנה ירידה של 6% בצמיחה, הגירעון יגדל ל-12% מסך התוצר הלאומי, ויעמוד על 150 מיליארד שקל – וזה עוד לפני שבכלל התייחסנו לשיעורי האבטלה הגבוהים. בכל פרמטר, זהו משבר כלכלי קשה מאוד שלא חווינו כמותו שנים.

"בתקופת  מורכבת שכזו, כל הכלים הפיסיקליים – תקציב המדינה ופעולות הממשלה – היו חייבים להתבצע באופן שונה. אני סבור כי בקבלת ההחלטות מאז פרוץ המשבר עורבבו שיקולים פופוליסטיים - הפוליטיקה היא זו שנתנה את הטון וגררה את כולנו כבר לשלושה סגרים. גם היום למשל קשה לי להבין מה עמד מאחורי השיקול להזרמת כסף לכלל האוכלוסייה, ובהם גם רבים שכלל לא נפגעו מהמשבר. המענקים הללו הובילו להוצאה של מיליארדי שקלים. את התוצאות מהמהלך המיותר הזה, כולנו רואים היום".

לדברי שוחט, "אין ספק שהייתה צריכה להיות הזרמה של כספים לגורמים שנפגעו, גם לעצמאים, גם לחברות ולעסקים קטנים, ובוודאי למובטלים שיצאו לחל"ת או פוטרו. עניין החל"ת מטופל לא נכון: עד חודש יולי הרבה אנשים שהיו צריכים לחזור לשוק העבודה לא יעשו זאת, בשל חוסר הכדאיות הנובע מהפער בין משכורת חל"ת למשכורת רגילה - פער קטן שמאפשר להם להמשיך לשבת בבית. לדעתי, היה צריך לטפל בנושא הזה דרך הפניית משאבים למעסיקים, בדיוק כפי שנעשה בגרמניה".

וכעת, אנו ניצבים בפתחה של מערכת בחירות רביעית.
 "נכון. בהנחה והבחירות יתקיימו סביב חודש מרץ וממשלה חדשה תקום בחודשים מאי-יוני, הרי שהתקציב יגובש רק באזור חודש ספטמבר. המשמעות היא שזו תהיה עוד שנה שלמה, שלישית במספר, עם תקציב שהוא לא נורמלי. צריך להביא בחשבון שב-2020 לא היה תקציב, ושנה קודם לכן היה תקציב דו-שנתי שכבר לא היה רלוונטי בעקבות מגפת הקורונה. כאשר בוחנים את ההתנהלות המדינה בתקופה האחרונה, המסקנה היא שהמערכת השלטונית פשוט לא עושה מה שצריך, ועושה מה שלא צריך דווקא בשיאו של משבר".

חיסון שמזריק מעט אופטימיות 

שוחט (84), מכיר היטב את המערכת הפוליטית והמשק הישראלי, כשבנוסף לתפקידו כשר האוצר, כיהן בין היתר גם כשר התשתיות הלאומיות, וכיו"ר ועדות הכלכלה והכספים של הכנסת. כאשר הוא נשאל מה לדעתו היו התהליכים שצריך היה לקדם, לשוחט יש תשובה ברורה: "קודם כל, היה צריך להעביר תקציב ואת חוק ההסדרים. במסגרת קביעת התקציב היו צריכים להסתכל טיפה קדימה, ובמערכת השיקולים לכלול גם את החיסונים שיסייעו למיגור הקורונה וליציאה מהמשבר. לכן ראוי היה לבנות תקציב עם השקעות גדולות בתשתיות, מחקר ופיתוח שמביאים לצמיחה במשק וגם בתעסוקה – ומאכזב שזה לא קרה".

ישראל 2021: האם תהיה צמיחה? 
"בהנחה והחיסונים יהיו אפקטיביים ויגיעו לכלל האוכלוסייה, אני רואה יציאה איטית מהמשבר. ברור שענפים מסוימים כמו תיירות יצטרכו לעבור שיקום ולא יחזרו באחת לפעילות מלאה. מערכות הייצור לא יהיו מהירות, אבל כן תהיה עלייה על מסלול של צמיחה. בכל העולם - אם זה במדינות ה-OECD והמדינות המפותחות - לאט לאט במהלך המחצית הראשונה של 2021 יגיעו לנורמליות. התיירות העולמית והתעופה יחזרו בהדרגה, כך שבשנה הקרובה אני מאמין שתהיה צמיחה חיובית ותורגש ירידה באבטלה.

"יחד עם זאת", מדגיש שוחט, "חשוב גם לזכור שהמדינה נמצאת ביחס חוב של מיליארדים רבים אותם היא חייבת להחזיר, וההחזרה הזו תנגוס בסכומים גבוהים מתקציב המדינה. אם לא היה חיסון ובהנחה שהוא אפקטיבי, והיינו חיים בגלים של כניסה ויציאה מסגר – הייתי מאוד פסימי לגבי העתיד. עכשיו החיסון מכניס אופטימיות מסוימת שתעזור לחזור לפעילות בכל העולם. בזכות החיסון ב-2021 יתרחשו תהליכי צמיחה ברורים".