פתח תקוה מכוונת גבוה, ומבקשת למצב עצמה כמטרופולין המוביל בישראל. החזון שמוביל ראש העיר רמי גרינברג, מגובה בשורה של פרויקטים ותוכניות שאפתניות, המבקשות לספק מענה הולם לזינוק הצפוי באוכלוסייתה – מכ-270 אלף תושבים כיום, ליותר מ-350 אלף תושבים עד תום העשור.

ההיערכות למהלך המקיף, מבינים היטב קברניטי העיר, מחייבת פעילות רב זרועית, כאשר לצד הגדלת היצע הדיור בתחומה – עם בנייה של שכונות חדשות ושיקום הוותיקות – נדרשת גם השקעה נרחבת במוקדי תעסוקה, מסחר ועסקים.

"השטח של אזורי התעשייה בפתח תקוה הוא מהגדולים בארץ, ומיטב החברות המובילות קבעו את מושבן אצלנו בעיר", מתגאה ראש העירייה, רמי גרינברג. "אנו נמשיך לקדם את אזורי התעשייה בפתח תקוה ולטפח את הקהילה העסקית בעיר".

בהתאם לכך פועלת העירייה המקומית לקידום תב"עות לפארקטק (קריית אריה לשעבר), ירקון (סגולה לשעבר) וסטרטסיב (רמת סיב לשעבר), כמו גם לפיתוח והרחבת תשתיות התחבורה – עם בניית תחנה מרכזית חדשה שתכלול מסוף להסעות המונים, שטחי מסחר ותעסוקה. במהלך השנים הבאות עתידות לעבור בפתח תקוה גם הרכבת הקלה והמטרו ולהגדיל משמעותי את היקפי התחבורה הציבורית בעיר.

עוגן מרכזי בפתח תקוה המתחדשת הוא אזור העסקים והמסחר פארקטק, הגרסה הממותגת והמשודרגת של מתחם התעשייה הוותיק קריית אריה. כבר היום נחשב האזור לאחד ממוקדי התעסוקה המובילים בגוש דן, המאכלס שמות בפרופיל גבוה דוגמת אינטל, סייברארק, פייבר ו-IBM.

מנכ"ל ויתניה, עפר זיו צילום: עזרא לוי

מיקום אופטימלי
אחד הפרויקטים המסקרנים בפארקטק, המשתלב היטב עם מתיחת הפנים שעוברים האזור והעיר, הוא קמפוס ויתניה-קרסו - מתחם עסקים, היי-טק ומסחר בעירוב שימושים, שכבר מייצר סביבו תהודה נרחבת. מדובר בקמפוס המשתרע על שטח של כ-25 דונם, בצומת הדרכים שלמה שמלצר (ציר אם המושבות) וזבולון המר, בסמוך לאינטל - הכולל מגדל וארבעה מבני משרדים בני כעשר קומות, עם שטחי מסחר בהיקף של 120 אלף מ"ר ו-75 אלף מ"ר של מרכזי חניה.

"פארקטק הוא אזור תעסוקה צומח המציע מגוון יתרונות - ממחירים נוחים ועד נגישות תחבורתית אופטימלית", מספר עפר זיו, מנכ"ל ויתניה, על הסיבות מאחורי הגעתה של החברה לפתח תקוה. "כשמוסיפים לכך גם את הרוח הגבית מצד העירייה, וראש עיר שדלתו פתוחה בפני היזמים – המשוואה ברורה. זה משתקף היטב בחברות הבכירות שקובעות את משכנן בפארקטק ובמוניטין העולה של הפארק".

לא במקרה מזכיר זיו את ההיבט התחבורתי. מיקומו של המתחם מאפשר גישה נוחה גם לבעלי הרכב הפרטי – בזכות יציאה לציר ז'בוטינסקי, המחבר בין פתח תקוה לתל אביב ולכבישים 4 ו-5 - וגם למתניידים בתחבורה הציבורית, כשתחנת קריית אריה של רכבת ישראל ותחנות אוטובוס רבות, הן לקווים מקומיים והן לקווים בין עירוניים, נמצאות במרחק הליכה. לכך צריך להוסיף כאמור תחנות עתידיות של הרכבת הקלה והמטרו, שיוצבו גם הן בסמיכות לפארק.

אדר' אבנר ישר צילום: סיון פרג'

לשבור את הקונספט
העבודות בשטח כבר מתנהלות במרץ, כאשר את אקורד הפתיחה לקמפוס יספק בניין של כעשר קומות שיציע 20 אלף מ"ר של משרדים ולצדו במסגרת שלב א' ייבנו בהמשך שלושה בניינים נוספים. במסגרת שלב ב' יוקם לצידם גם המגדל, והצפי לאכלוס המלא של הקמפוס הוא בשנת 2024.

"פרויקט ויתניה-קרסו הוא הראשון שפוגשים בכניסה לצפון-מערבה של פתח תקוה, מרחיב אדר' אבנר ישר, הבעלים של משרד ישר אדריכלים ומי שמופקד על תכנונו של הקמפוס. "הוא שונה ואחר בנפחים שלו ביחס למיזמים באזור, ויציע הווי אמיתי של קמפוס. הפרויקט מתוכנן כך שיהיה לו חלל פנימי פתוח שיהווה למעשה את הלב החברתי במתחם, ישלב בתוכו מים וצמחיה, ויציג גישה חדשנית לכל נושא הפיתוח. המטרה פה היא לשבור את הקונספט של אזור תעסוקה שפועל רק עד שעות אחר הצהרים ובלילה הופך לנטוש - ולייצר מתחם שוקק עם מסעדות ובתי קפה, שיספק אופציות בילוי ופנאי לכל אורך היום. המחשבה היא בפירוש גם על תושבי הסביבה, שהיצע מקומות הבילוי שלהם באזור מוגבל למדי".  

"בהליך התכנון לקחנו בחשבון את האופי והשפה של האזור, והקפדנו על מגדל אחד ומבנים נמוכים יותר, שישתלבו בנוף", ממשיך ישר. "בנוסף, יצרנו משרדים וחללי עבודה בתמהיל גדלים משתנה וגמיש, כמו גם חללים פתוחים, כולל מרפסות - המתכתבים עם שוק העבודה המשתנה של עידן הקורונה".

באשר לקהל היעד אליו מכוון קמפוס ויתניה-קרסו, מספר זיו כי "הפרויקט שלנו פונה בראש ובראשונה לחברות היי-טק ותוכנה, ביומד ותעשייה מתקדמת. אנחנו יודעים להתאים לכל לגוף את האכסניה האידיאלית לצרכיו ותקציבו. אף שהפרויקט עדיין רחוק מסיום, משא ומתן כבר מתנהל מול כמה וכמה חברות. אני מאוד מאמין במוצר שלנו ובפארקטק. במבט קדימה אני רואה את הקמפוס כעוגן לכל הפעילות באזור, שמספק בשורה אמיתית גם לקהל העובדים בפארק וגם לכל תושבי האזור".

לאופטימיות שמשדר זיו באשר לעתידו של הפארק, שותף גם ראש העיר גרינברג. לדבריו, "אנו ממשיכים בפיתוח אזור פארקטק המהווה אבן שואבת לחברות טכנולוגיה והיי-טק, ומקדמים בנייה גבוהה ומיצוי זכויות בנייה. פתח תקוה נמצאת בתנופת פיתוח שהעיר לא ידעה כמותה".