משרד הפרסום זרמון DDB בבעלות אילון זרמון השיג הכרעה לטובתו בקרב המשפטי מול אדלר חומסקי. בית המשפט פסק כי אדלר חומסקי יחויב להציג ולחשוף בפני זרמון את הרווחים שהושגו מטיפול בתקציב הפרסום של דלתא, וכן יחלוק עימו את הרווחים, בקמפיין שבו מככבת נינט טייב.

כפי שפורסם בעבר, בשלהי 2012 תבע זרמון את אדלר חומסקי באמצעות עורכי דינו דיבון פרקש בטענה, כי זה "גנב קמפיין של דלתא עם נינט". תקציב דלתא טופל במשרד הפרסום זרמון גולדמן למשך כעשור, ומשם העבירה החברה את התקציב לידי אדלר חומסקי. במסגרת העברה זו - השתמשה דלתא ואדלר חומסקי בקמפיין שנהגה על ידי זרמון שכלל גם את גיוס נינט טייב כפרזנטורית המותג.

על פי התביעה, זרמון גיבש לחברה אסטרטגיה קריאטיבית, קו פרסומי המבוסס על הפרזנטורית טייב, שאמור היה 'לחדש ולמרק' את המותג דלתא. זרמון טען בתביעתו, שתהליך גיוסה של נינט היה מורכב ודרש מאמצים רבים מצידו, מאחר שבין היתר "נינט לא אוותה להצטלם בהלבשה תחתונה מה שלכאורה היה אמור להיות דיל ברייקר בסיטואציה בה היא אמורה לפרסם חברת הלבשה תחתונה". במשרד זרמון, נכתב אז בתביעה, הגו פתרונות לקשיים אלה ואחרים בהתקשרות בין הצדדים, שלמעשה היוו גורם בלעדיו אין ליצירתה.

אלא, שלאחר מכן, דלתא עזבה את משרד הפרסום ועברה לחומסקי, ולטענת זרמון, חומסקי עשה שימוש באסטרטגיה הקריאטיבית שנהגתה במשרדו, במסגרת הקמפיין שעלה בעבור דלתא, על ידי משרד אדלר חומסקי ובהתאם על חומסקי לפצותו. זרמון דרש בתביעה, כי אדלר חומסקי יימסור לו חשבונות בגין הרווחים שהפיקו בקמפיין בכיכובה של נינט.

זרמון הוסיף וטען בתביעתו שאדלר חומסקי לא בחלו באמצעים עת שחצו כל גבול של הגינות בסיסית והפרו כל כלל של תחרות עסקית הוגנת. עוד נטען אז בתביעה, כי זרמון אף אוים כי אם ינקוט בהליכים משפטיים, ייגרם לו ולמשרד הפרסום נזק, כי הוא יושמץ בריש-גלי וייפגעו עסקיו.

על פי החלטת שופטת המחוזי דפנה אבניאלי "קמפיין פרסום יכול להוות יצירה מוגנת בקניין רוחני אם הוא מבשיל לכדי קמפיין ואינו מתמצה בסקיצות ראשוניות..זרמון לא הצליח לעשות זאת עבור דלתא וזו גם אחת הסיבות לעזיבתו. עם זאת, הבחירה שעשה זרמון בנינט לא הייתה טריוויאלית ותרומתה לקמפיין היתה משמעותית. המהפך מ'המאמי הלאומית' לדמותה המוכרת כיום כישראלית הבועטת והטרנדית שירת את הקמפיין ואת מטרות דלתא למתג עצמה כחברה מתחדשת".

על בסיס זה קבעה השופטת כי "ראוי שתוכר תרומתו של זרמון לקמפיין שנוצר לבסוף באדלר חומסקי". עוד נקבע כי "הוכחה זכותו של זרמון למתן חשבונות מהם יוכל ללמוד על עמלות המדיה והרווחים שהפיק אדלר חומסקי מקמפיין דלתא ולמעשה מהשימוש בנינט כפרזנטורית בהתאם לדיני עשיית עושר ולא במשפט". בנוסף נקבע כי אדלר חומסקי ישלם 100 אלף שקלים הוצאות ושכר טרחת עו"ד.