ניר ארז וזוגתו חני, תושבי היישוב נתיב העשרה, בו מחבלים שחדרו מרצועת עזה ביצעו טבח מחריד, הצליחו באומץ לב ותושייה להכריע חמישה מחבלים שפרצו לביתם והנצל מהתופת. הבוקר (שלישי) ארז התראיין ל"חדשות הבוקר" עם ניב רסקין על רגע האימה.

תחילה הוא סיפר: "אנחנו גרים שש שנים בנתיב העשרה. שנתיים בבית החדש שבנינו ועכשיו נהרס, החזקתי את ידית הממ"ד בכל הכוח. בשנייה הראשונה, מדובר בהפצצה שלא נגמרת. יירוטים בשמיים במאות, רצנו לממ"ד והבנו שזה לא אירוע רגיל. אנחנו בממ"ד, מנסים להבין מה קורה והחשמל מיד נפל. ניסינו ליצור קשר עם הטלפון, אבל הקליטה הייתה חלשה. פנינו לחבר במערכת הביטחון כדי לנסות להבין מה קורה, ועדכנו אותנו במצב. קיבלנו הודעה מקב"ט המועצה שיש מחבלים ביישוב".

עוד סיפר: "יצאנו מדי פעם כדי לנסות להבין מה קורה. ככה חלפו השעות, זה התחיל בשש בבוקר והגענו לשתיים עשרה בצהריים. יצאנו פעם נוספת, ובאותו הרגע הייתה אזעקה, שכנראה הצילה את החיים שלנו כי רצנו לממ"ד. סגרנו ובאותה השנייה היה פיצוץ אדיר, חלון מתנפץ, ברזלים בתוך הבית. אף אחד לא יבין את ההרגשה של לשבת מעבר לדלת הממ"ד ולשמוע קולות ערבית מבחוץ. שמעתי צעקות בערבית בבית, והבנתי שמחפשים את המפתחות של הרכבים. אחזתי בידית הדלת והבנתי שאנחנו מתים, קראתי לאשתי להסתתר בארון והיא סירבה".

ארז המשיך: "החזקתי את הידית. אשתי נכנסה בסוף לארון לשנייה אחת, אבל מיד יצאה ואמרה לי שאם אני מת אז היא יחד איתי. ישבנו והידית התחילה להידחף מבחוץ. קשה לי להעריך את הזמן, אבל זה מאבק של דקות. הם ניסו ממש בכוח, ישבנו בחושך ולא סיפרתי לה שמנסים לפתוח מבחוץ כדי לא להדאיג אותה. אחרי דקה או שתיים הלחץ הפסיק אבל הגיע גל שני. שומעים צעקות ואני סוכרתי אז התחלתי לאבד הכרה. הכל משחיר סביבי ואני כל הזמן מזכיר לעצמי שהדבר היחיד שיציל אותי זה להיות חד, אבל זה לא עוזר כי אני נחלש. שנייה לפני שאני מוותר המחבל מרפה ואני נופל. חני הרימה לי את הרגליים ואחרי מספר שניות חזרתי להחזיק בדלת. עשרים שניות לאחר מכן התחילו להישמע יריות מחוץ לבית ואני אומר שרוצחים את השכנים שלנו. הייתי בטוח שהוציאו משפחות של השכנים ורצחו אותם על הכביש".

הוא המשיך בסיפור המחריד: "אנחנו נפרדים מכולם, שולח הודעות לכולם, מודיעים להם שזה הסוף, נפרדים מהם. מה שהציל אותנו בסופו של דבר זה שכן שראה שפורצים אלינו והזעיק את כיתת הכוננות שהגיעה לאחר עשר דקות בערך. המחבלים שמעו אותם וברחו. הכל מעורפל, וכוחות הביטחון אמרו לנו שאין ברירה וחייבים להישאר. חני ואני ראינו את ההרס בבית, ואחרי מספר דקות ראיתי את המחבל בחזרה דרך החלון השבור בבית. רצנו בחזרה למקלט, והבנו שמה שלא הצליח להם בפעם הראשונה כנראה יצליח עכשיו. אחרי שלוש דקות שמעתי קריאות מבחוץ מכיתת הכוננות. מסתבר שהמחבלים חזרו בכדי לגנוב את הרכב של אשתי. ביקשו שעדיין נשאר, אבל סירבתי. לקחו אותנו ברכב ממוגן למשפחה אחרת. בחוץ ראינו מחבלים כפותים שכנראה נתפסו על ידי כיתת הכוננות".

עוד ב-

ניב רסקין ממשיך להעדר מקשת 12: האם יחזור למסך?

לכתבה המלאה

הוא סיפר: "כמו מה שהיה בבוקר, אף בן אדם ברחוב. הנשמה שורפת ממה שקרה ומאוזלת היד והבושה שאני מרגיש. זו השפלה כזו שהשאירו אותנו שש וחצי שעות אחרי שהכל התחיל. אני יודע שנרצחו בערך כעשרים אנשים. פיניתי את המחבלים למעצר בליווי כוחות ביטחון, וכשחזרתי פיניתי את הגופות. נלחמתי על החיים שלי ושל משפחתי, כל אחד היה עושה את זה, אני לא חושב שאני גיבור. אנחנו עוזבים את בית החלומות שבנינו, אנחנו נעזוב. אני לא מסוגל לישון יותר בבית הזה".