מיזוגנית, רעילה, שוביניסטית, אנטישמית ופורנוגרפית, כל אלו הן רק מקצת ה"מחמאות" שהורעפו על "איידול" בשנייה שעלתה לשידור בשבוע שעבר בחסות HBO שעדיין מתרפקת על סיום העונה של "היורשים", ומיהרה למלא את החלל בדמות הסדרה שעשתה המון רעש בטרם עלתה לשידור.

"איידול" היא סדרה בעיקר מבוזבזת שלא מפספסת שום הזדמנות לפספס הזדמנות. הסדרה , שעוסקת במערכת יחסים בין זמרת פופ שעברה משבר נפשי (לילי רוז, בתו של ג'וני דפ) לבין אמרגנה (דה וויקנד בתפקיד משחק ראשון) נופלת לכל הקלישאות והמהמורות שבדרכה. היא קלישאתית, שטחית להחריד, מחפיצה נשים וגם בעלת מאפיינים סמי אנטישמיים. הפספוס הגדול של הסדרה נוגע דווקא לרוח הזמן שלה - בשנים האחרונות יש תיקון מחודש עבור כוכבות הפופ האייקוניות שספגו בוז והשפלה בתחילת המילניום ולאחר שנים שנחבטו ונשחטו ללא רחם על ידי התקשורת והתעשייה – הובן שהן היו הקורבן לאורך הדרך. מקרה בריטני ספירס הוא למשל המפורסם שבהם ובהתאם היא עצמה זוכה לרפרנסים ולאזכורים במהלך הסדרה. אך במקום ללמוד את רוח הזמן ולהעניק לה פרשנות נכונה ומתוקנת במידה כזו או אחרת, יוצרי הסדרה בחרו להפקיד את המושכות במסלול הלא נכון והתוצאה היא אחת הסדרות המיזוגניות והמפוספסות של HBO.

הפרק נפתח כשהכוכבת ג'וסלין מופיעה בפרק הראשון בהפקת אופנה פרובוקטיבית שנועדה להחזיר אותה לגדולה ולהאיץ את סיבוב ההופעות החדש שלה. היא עומדת בצורה פתיינית ופורנוגרפית שמבוימת ע"י צוות ההפקה שמסביבה. ג'וסלין נמצאת בנקודה רגישה וזאת לאחר משבר נפשי קשוח שעברה. הצילומים, הבימוי והשיח עליה וכלפיה לאורך כל הסצינות בפרק הוא פטרוני, שוביניסטי להחריד ולעיתים מרגיש גם כפאורדי (בפרט מצד הדמות של המנהל היהודי שלה שיהדותו וערמומיותו מודגשות ביתר שאת)  לעיתים זה נראה כאילו נתנו ל-chatgpt  לכתוב  את התסריט, אחרת אין הסבר לבליל המושגים והקלישאות והדיאלוגים השטחיים ונטולי עומק או אמירה על עולם התהילה והמחיר שנאלצים לשלם בו. גם התפקיד של מתאם האינטימיות" מסוג התפקידים שמעידים על רוח הזמן והשינוי שחל בתעשייה נראים כמו פרודיה אחת גדולה על התפקיד עצמו.

העלילה מתקדמת וכעבור זמן קצר נודע שתמונה בוטה ומביכה מאוד של ג'וסלין הודלפה לרשת ומעל הראש שלה הסוללה שלה מטקסת ביניהם עצה ופתרון כיצד להתמודד עם הבעיה. היא בתגובה אומרת שיכול להיות גרוע יותר. וגם כאן, העיסוק "בפורנו נקמה" היה יכול להיות מנקודת מבט עדכנית  גם כאן הוא מטופל בהשטחה ופספוס. בהמשך ג'וסלין פוגשת את טדרוס (דה וויקנד) מי שהולך להיות אמרגנה והיא נמשכת אליו בגלל שיש לו "לוק של אנס". מערכת היחסים הסוטה ביניהם היא התמה המרכזית של הסדרה והיא זו שאמורה להנפיק ולהציג את סצינות המין שלעיתים נראות כחסרות הצדקה לאורך כל העונה כולה. בכלל, זה נדמה שכל מאווייהם של יוצרי הסדרה היא לשבור את שיאי הבוטות והגסות של קודמתה לז'אנר, אופוריה , שלמרות שהייתה נועזת וישירה היא הצליחה להציג עומק, כאב ולגעת בנושאים מורכבים מנקודת מבט של דור שלם שבמידה מה הצליחה להגדיר אותו. 

רגעיה היפים של "איידול" מתבטאים דווקא בסצינות שבהן דה וויקנד – מהאמנים החשובים של העשור האחרון , מדבר על יצירה מנקודת מבטו. הפילוסופיה שלו מעניינת ומציגה את החשיבות שלו כאחד האמנים המשפיעים ביותר. עם זאת כל אלה לא מספיקים כדי לחסות על ההשטחה והגסות של הסדרה שזוכה בתואר הסדרה השובינסטית והמפוספסת של השנה. 

עוד ב-

טינה טרנר התאבדה? סיבת המוות האמיתית נחשפת

לכתבה המלאה