טלוויזיה

גיא פינס בווידוי מרגש ליום השואה: "הפולנים יימח שמם"

המגיש התייחס לזווית שלו ביום הקשה: "כמו ההיסטוריה, אתקשה לסלוח למי שמלבים ומציתים כעת שוב ושוב את האש הזו בתאוות הפרד ומשול. סבתא תמיד חיכתה שיהיה לה נכד חייל בצה״ל, אני קצת שמח שלא זכתה להגיע לשמוע את הבדיות והמילים הרעות שנאמרות היום על חיילים של אחרים שכל חטאם הוא שהם בני בניהם של אנשים כמוה"
מערכת ice |  1
גיא פינס (צילום אינסטגרם/ גיא פינס)
גיא פינס, המגיש האהוב של 'ערב טוב' בקשת 12, שיתף היום (שני) את הצד שלו ביום השואה עם סיפור אישי מרגש במיוחד בו סיפר באריכות על הזווית המשפחתית שלו.
פינס פתח: "זה זמן השסק. משנה לשנה הוא מבשיל בדיוק בימים האלה, בין פסח ליום השואה, כשהקיץ מאותת על בואו ובבת אחת השמש הופכת את הצהוב-חמצמץ לכתום-מתוק. שני עצי שסק ניצבו בחזית הבית המשותף הקטן בכפר סבא. סבא וסבתא התגלגלו לשם ממעברת שער עליה, אחרי שנחלצו ממולדתם הבוגדנית פולין שסבתא לא סלחה לה עד יומה האחרון במדינת היהודים. ׳הפולנים יימח שמם׳, היא הייתה מסננת בבוז מהול בעצב, ׳היו גרועים פי מאה מהגרמנים כי הם לא היו פולשים, הם היו החברים, השכנים שלנו׳. אביה, אחיה ודודיה ומי לא בעצם, נרצחו. כל הרכוש נבזז. אבל היא ואמה שרדו".

עוד המשיך: "כמה משונה היה לה להתחיל פה מאפס, במזרח התיכון המיוזע, יכולתי רק לנחש כי היא מעולם לא דיברה, לא התלוננה. סבא, שהיה חייט, ישן בהתחלה על השולחן כי לא היתה עוד מיטה. בחדר הקטן הציבו מכונת תפירה שטרטורה לא פסק, פתחו חנות בגדים קטנה והתפרנסו. סבתא התחברה עם מי שכמוה איבדו הכל, והקימו מחדש. היו יושבים על המרפסת עם הקלפים, במלעיל, ומזמזמים מתחת לפלורסנט בשפה שאמי התביישה בה, שאני גיחכתי עליה, כי מה לנו וליידיש ולגלותיות הזו ולאוכל האפור (הטעים). סבתא וסבא עשו קידוש בכל שישי, אבל רק כשגדלתי קצת הבנתי בהלם שהבשר הוורדרד המפתה ששמו על השולחן כשהכיפה ירדה, ליד הסידור וגביע הכסף, היה שינקן פרוס, כי על אלוהים שוויתר עליהם בגדול הם ויתרו בקטן. וליד הגפילטע, הם הווזבוזים הציבו תמיד צנצנת סחוג אדום, שגרם לי להתמכר עד היום לחריף".
המגיש המשיך: "כך, עם השנים, הם שהושמצו בגלותיותם הותכו בחומו של הכור. הפכו את עצמם ואת שתי בנותיהם מישראל שניה לראשונה. לא ללכת לאוניברסיטה לא הייתה אופציה. מעולם לא התעשרו אבל גם לא התלוננו, ומעולם לא התגזענו או דיברו סרה באחר ובשונה מהם. וכן, היו פה המון דברים שונים ומשונים מהם. היום מאוד פוליטי לכאוב את כאבם של אחרים שהושלכו בשנים שאחרי מארצם ומולדתם אל סוף העולם שמאלה. אני יכול רק להזדהות עם הכאב, עם הרצון לתקן, אבל לא מבין למה הוא צריך לבוא על חשבון האנשים ההם שלא עשו רע לאיש. כמו ההיסטוריה, אתקשה לעד לסלוח למי שמלבים ומציתים כעת שוב ושוב את האש הזו בתאוות הפרד ומשול. סבתא תמיד חיכתה שיהיה לה נכד חייל בצה״ל, אני קצת שמח שלא זכתה להגיע לשמוע את הבדיות והמילים הרעות שנאמרות היום על חיילים של אחרים שכל חטאם הוא שהם בני בניהם של אנשים כמוה".
 
לסיום הסביר: "שמח שבאחרית ימיהם סבא וסבתא ראו שהקצוות מתחברים, שלא באמת שואלים פה כבר מאיפה ההורים, שבתם הקטנה שנישאה למה שכינו ספרדי וילדיה גם כך מעורבבים ללא הכר, הפכה בפסח הזה בעצמה לסבתא מכלתה העולה מרוסיה. שמח שסבתא לא זכתה להתאכזב. ומאמין שיש פה דור חדש וטוב וחזק, ששם את ישראליותו בחזית- לפני שהוא מפשפש בדתו של מישהו או בעדת הוריו. דור שינצח את ההיסטוריה הרעה של העם היהודי, וידע לסלוח לעבר לטובת העתיד כי אין לנו, לכולנו, ברירה אחרת".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הכל מגיע לטמבל הזה
    יוסי 04/2023/30
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הכל מגיע לטמבל הזה
    סגור