טלוויזיה

הצ'ייסר: "שום רחמים או רגש בעד או נגד המתחרים"

איתי הרמן, הצ'ייסר, בחשיפה מסקרנת בריאיון ל-ice לכבוד החג: "קיבלתי כמה פניות מהאקדמיה, מכון ויצמן, אוניברסיטת ת"א ובר אילן. עשו לי בדיקה שבוחנת תפקוד מוחי". על התוכנית: "המתחרים בתוכנית? הם מציבים לי רף שאלות, אני מתמודד בעיקר נגד עצמי"

מעיין פופלבסקי | 15/4/2022 7:16 1

אחת הדמויות הבולטות והמסקרנות של תוכניות התאגיד היא ללא ספק איתי הרמן, הלא הוא הצ'ייסר בכבודו ובעצמו מתוכנית 'המרדף', אשר משודרת בכאן 11 ובדיגיטל.
לרגל החג שוחחנו איתו על הצורך ההישגי בניצחונות ועל התופעה הקוגניטיבית שמעניינת את המומחים בתחום. הכל ועוד, בריאיון עם ice.

יש שיאמרו שאתה בלתי מנוצח. אכן כך? יש תחום מסוים טעון שיפור מבחינת ידע?

"עובדתית זה לא נכון. אני מפסיד כל 3-4 פרקים. לא מאמינים לי אבל אפשר לבדוק, כל הפרקים זמינים באפליקציה וביוטיוב. ובכלל, אני באמת יודע הרבה דברים אבל לענות על שאלות טריוויה זו מומחיות בפני עצמה. לעומת זאת, נדרש חיזוק בעיקר בחידושים האחרונים במוזיקה, טלוויזיה, קולנוע".

"אני לא מספיק לראות כל דבר חדש שיוצא ויכולים להיות לי שם "חורים" אקטואליים. מעבר לזה, אני באמת לא יודע הכל בכל התחומים, אין בן אדם כזה. אני יודע שבכל תחום יש לי עוד מה ללמוד. בסך הכל הידע שלי ברוב התחומים הוא לא עמוק, אבל מאד יעיל עבור תחרות בשעשועון טריוויה כי הוא מקיף תחומים מגוונים. וכן, כל אחד יכול להתבלבל מתישהו. אפילו אני".

תרצה לבקש סליחה מאלה שניצחת אותם באלפית השנייה האחרונה?

"לא ממש. כלומר אפשר, אבל זה לא יהיה אותנטי. אני חייב להודות שאין בי שום רחמים או רגש בעד או נגד המתחרים כשאני מתמודד מולם, בעיקר בסיבוב הגמר. אני לגמרי מוכוון מטרה – לנצח! אם כבר, אני מתמודד נגד עצמי: להישאר בפוקוס, להבין בדיוק את השאלה, לדעת לשלוף את התשובה מהזיכרון או לנחש אותה בצורה המיטבית אם אני לא בטוח. התפקיד של המתחרים עבורי הוא להציב לי רף של צעדים שאני צריך לעבור בשתי דקות, אבל ההרגשה הזו עשויה להשתנות מהרגע שהמשחק נגמר".

"הקרבות הצמודים הם אלה שכמובן הכי כיף לנצח, אני לא יכול להסתיר את השמחה שלי, אבל אז אני רואה את המתחרים מולי בשיא אכזבתם וזה באמת קצת לא נעים. אם הם היו טובים ו/או באמת הגיע להם אז האכזבה שלהם עשויה לשפוך מים צוננים על שמחתי, לא יותר מזה. אגב, גם ההפך הוא נכון. אני לא אוהב להפסיד ויש הפסדים שמבאסים אותי. אבל אז כשאני רואה מולי אנשים שמחים באמת, ואני יודע שזה "בזכותי", השמחה שלהם יכולה להיות מדבקת זה בהחלט מנחם אותי".

מבחינתך זה פשוט: שהטוב ביותר ינצח.

"כן, כי בסופו של דבר גם 'המרדף' הוא משחק ובמשחק לפעמים אתה מצליח ולפעמים לא. אני מקווה שהמתמודדים מבינים את זה. אני יודע שאנשים לא חושבים ככה אבל מבחינתי כמעט כל המשחקים מוכרעים על חוט השערה: אני לא מראה את זה אבל אני לא תמיד בטוח במאה אחוז במה שאני עונה. הייתי יכול בקלות לענות תשובה אחרת. יש מקרים בהם אני כמעט מתבלבל בתשובה, וכמעט בכל גמר אני מתבלבל לפחות פעם אחת. ואם הייתי מתבלבל עוד פעם אחת – ניצחון גדול היה הופך לתבוסה. לפעמים המרחק בין לענות נכון ללטעות תלוי באיזה משהו רנדומלי ששמעתי ברדיו שבועיים לפני הקלטת התוכנית. אני מאמין שגם המתמודדים מבינים את זה וממליץ להם לקחת בקלות את ההפסדים שלהם. זה מה שאני מנסה להגיד לעצמי כל הזמן".

האם אי פעם ויתרת למתמודד ועשית את עצמך לא יודע רק כדי שהוא יתאושש ויצבור תאוצה כדי לתת לך פייט בהמשך?

"מעולם לא. בשלב ה"ראש בראש" (שלב שני לפני המרדף עצמו עם 3 תשובות אפשריות לכל שאלה) יכול להיות שהמתמודד לא בטוח באיזו תשובה לבחור ואני יודע שאם אלחץ לפניו על התשובה שלי הוא יילחץ עוד יותר ויכול לטעות. במקרים כאלה אני יכול להשתהות מספר שניות לפני שאני לוחץ כדי לתת לו הזדמנות לענות נכון".

האם קיבלת אי פעם הצעה ממנתחי מוח לעשות MRI כדי ללמוד על התופעה שאתה?
בכל זאת מדובר בשליפת המידע מזמן אפס. זה די נדיר, אפילו במחוזות הטריוויה הלא ממש טריוויאליים.

"אכן קיבלתי כמה פניות מהאקדמיה, מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בר אילן. עשו לי מעין בדיקת FMRI שבודקת תפקוד מוחי בזמן שאני עונה על שאלות טריוויה. עלו שם שני נושאים: תפקוד קוגניטיבי גבוה המעיד על יכולת לפתור בעיות ולשלוף במהירות נתונים מהזיכרון. זה לא אמור להפתיע. בנוסף המומחים הבחינו בכך שהאזור הרגשי אצלי עובד חזק בשאלות מסוימות".

עוד ב-

ערוץ 14 בעקבות כאן 11: זה השידור שישדר לראשונה

לכתבה המלאה

"זה מעיד על האופן שבו אני זוכר ושולף מידע מתוך אסוציאציות וחיבור רגשי ואוטוביוגרפי למידע שאני קולט. במכון ויצמן עשיתי MRI והמומחים שם אמרו שאפילו כשאני אמור להיות במנוחה אני לא נותן לעצמי רגע אחד של שקט ותמיד אני במחשבות. כי באמת היה לי משעמם בבדיקה והתחלתי לספור כל מיני דברים בכל מיני שפות כדי להעביר את הזמן. לא חשבתי שהם מסתכלים על זה ושהשעמום שלי ומה שעשיתי איתו יבוא לידי ביטוי בבדיקה. אבל כן, רגע אחד של שקט אין לי, אני דרוך תמיד".