שי גולדן, מגיש רשת 13 שעבר לאחרונה מערוץ 14, לא שוכח ובטח לא סולח. לא על הפרידה המקצועית מדובר, כי אם על חמאס ברצועת עזה. המוות של שירי, אריאל וכפיר ביבס מזעזע את כל מדינת ישראל וגם המגיש הידוע לא מוכן לקחת כמובן מאליו את מותם של בני המשפחה.

גולדן סיפר בפוסט בפייסבוק שלו: "אתמול כתבה לי מישהי שמקורבת למעגל משפחות החטופים שאסור לקרוא לנקמה, כי הדבר עלול לסכן את החטופים הנותרים. הסרתי פוסט שביקשה שאסיר, וכתבתי לה שהנקמה במקרה הזה אינה רק ציווי יהודי (אגב פדיון שבויים - בתורה יש הוראות נוספות, ציווים מקודשים וכללים נוספים. לברור מתוכה בסלקטיביות רק את הללו שמתאימים למסר אחד, יהיה לעשות בה שימוש נפסד), וחובה ישראלית, והכרח של ממש בכל הנוגע להעברת מסר היסטורי, על פשע היסטורי, כי אם גם הלשון היחידה שבה האוייב מדבר".

הוא ניסה להסביר: "האוייב אינו מדבר בלשון של חמלה והבנה ושקט תמורת שקט ושלום תמורת שלום; האוייב שנמצא לנו כאן הוא אוייב שמדבר בלשון אחת - זו שהוא דיבר בה בקול רם ומצמרר ומבעית ומפלצתי בשבעה באוקטובר. לשון הדם. לשון הטבח. ההתעללות הבלתי נתפשת באכזריותה. ולשון הצמא העיוור להרג. מעשיו ומילותיו ביום הנורא נורא נורא הזה היו ברורים. ונדמה לי שלראשונה - סוף סוף - למרבית הישראלים. ומכאן: עם מפלצות מדברים בשפתן. ליתר דיוק - גוזרים עליהן מלחמת שמד; מכיוון שהמפלצות שמולנו לימדו אותנו שהם באמת ובתמים כאלה, ומכאן שיש לנהוג בהם ככאלה".

עוד ב-

שי גולדן חושף: זאת הסיבה שעזבתי את ערוץ 14

לכתבה המלאה

לסיום הסביר: "זה האוייב המפלצתי שלנו. חוטף משפחה שלמה. אימא ושני גוזליה. ואז רוצח אותם. בדם קר מקרח. כדאי שנזכור זאת, לעד. ושלא נתבלבל ולא נתרכך. ולא נשכח. ולא נהרהר, אפילו לא לרגע, בנסיונות פיוס עם האנשים האלה. זה טיבם. זו תרבותם. זו דתם. זה סגנונם. זו אישיותם. זה אופיים. כך הם נלחמים - בלי כבוד, בלי נשמה, בלי אנושיות. אסור שתדעך אש הנקמה שהם צריכים לספוג מאתנו. לעולמי עולמים. ואז גם לאחר שהנצח יסתיים. כמו הנאצים - חשבון פתוח לנצח נצחים. יש לרדוף אותם, ללא הפסק, ובכל מחיר, ובכל עת, ובכל מקום, עד שהאחרון שבהם ייענש ויימחה מעל פני האדמה הזאת. ולו אם רק בגלל מה שעוללו למשפחת ביבס".