הסדרה בנטפליקס שהפכה לסדרה הכי מדוברת בעולם כרגע, זכתה לכל השבחים שמעטרים אותה ובצדק רב. ראשית, זה דיי נדיר שסוף סוף נטפליקס מצליחה להביא משהו כל כך סוחף ואיכותי בתוך הררי הסדרות הבינוניות שלה. ושנית, הבחירה להפוך את הסדרה הזו לעלילתית ולא לדוקו, מתגלית כהברקה של ממש.

מדובר בסיפור אמיתי ומטורף שמבוסס על מקרה שארע לקומיקאי והיוצר ריצ'ארד גד, שמביים ושמגלם את הדמות הראשית. העלילה והתקציר נותנים תחילה תחושה שהגענו לסדרה בסגנון 'חיזור גורלי', פינת 'מיזרי', אך בפרק 4 קורה משהו דרמטי ומטלטל שהופך ולוקח את כל העלילה לכיוון אחר וסוחף.

במרכזה של 'אייל קטן', ישנו דוני, סטנדאפיסט כושל ומביך שלמחייתו מברמן באחד הפאבים המרכזיים בעיר. כשיום אחד נכנסת לפאב מרתה ובין השניים מתפתחת שיחה. אותה שיחה תגרום לכך שגוני ימצא את עצמו בתוך סיוט שלא ניתן להעלות על הדעת. מרתה לא הגיעה מהגיהנום, היא הגיהנום עצמו. תוך רגע מרתה מתגלית כסטוקרית חסרת מורא ששולחת לו מרות מיילים עם שגיאות כתיב, מגיעה לביתו, מתחברת לכל חלקה בחייו וזורעת הרס בל יתואר בחייו של דוני. אם בסדרות מהסוג הזה התרגלנו שהצד השני, מנסה להיפטר מהסיוט שנכפה עליו, הרי שגאונותה של 'אייל קטן', היא שדווקא ההתמקדות בגרעין ההרס העצמי שדוני נושא עמו לאורך הקשר שלו עם מרתה ושמתגלה ביתר שאת בפרק 4 הגורלי, שהפך את הקערה על פיה.

קרדיט: נטפליקס

מבלי לספיילר, 'אייל קטן', היא סדרה סוחפת, מהפנטת וחשובה, אך היא לא קלה לעיכול ומי שסובל מטריגרים של אלימות מינית, מוטב שיפעיל שיקול דעת לפני הצפייה בה. 'אייל קטן', היא סדרה שמגיעה אחרי 'מי טו' ומציגה את התוצאות של טראומה והפרעות שאינן מטופלות ונדחקות.

תצוגת המשחק של ריצ'ארד גד תזכה אותו במועמדויות לעונת הפרסים וכמוהן גם תצוגת המשחק של ג'סיקה גאניג, שקשה להיזכר מתי ניבטה מהמסך דמות כל כך שנואה ועם זאת כזו שבכל הופעה שלה על המסך הנשימה נעתקת.

גם דמותו של דריאן, שעליה לא ארחיב כדי לא לפגוע בחוויית הצפייה, מרשימה ועוצמתית ומצליחה להציג איך מלאך יכול להפוך לשטן בין רגע. מבחינת אורך הסדרה, מדובר ב-7 פרקים סה"כ בני חצי שעה עד ארבעים וחמש דקות ולחלוטין ניתן ניתן היה לצמצם לארבעה.

עוד ב-

ההופעה של עומר אדם בפארק הירקון סיפקה את הסחורה

לכתבה המלאה

מעבר לכך, הסדרה שהפכה בצדק רב לתופעת תרבות ולשיחת היום ברחבי העולם. סביר גם להניח שהיא תמצא ביום מן הימים מתגלגלת לנטפליקס באור דוקומנטרי והיוצר שלה, כאמור, יכול היות רק להתגאות בה ולהבין שלפעמים מהכאבים הכי גדולים של החיים צומחים הדברים הכי עוצמתיים.