תיירות

התיירים בורחים מישראל: נזק של כ-19 מיליארד שקל לענף

משרד התיירות בראשותו של השר חיים כץ, מסכם את פעילותו להקמת מערך הטיפול במפונים, נותן את תמונת המצב כיום, וסוקר את הפגיעה הכלכלית ומאפייני מאות אלפי התיירים שהגיעו לישראל בתקופת המלחמה. הנתונים המלאים לפניכם

מערכת ice | 29/9/2024 17:56

תיירים בישראל (צילום shutterstock, פלאש 90/ משה שי)

ערב ראש השנה התשפ"ה, משרד התיירות בראשותו של השר חיים כץ, מסכם היום (ראשון) את פעילותו להקמת מערך הטיפול במפונים, נותן את תמונת המצב כיום, וסוקר את הפגיעה הכלכלית ומאפייני מאות אלפי התיירים שהגיעו לישראל בתקופת המלחמה.

בסמוך לפרוץ המלחמה, וכדי לאפשר תנאי מחיה הולמים למפונים ולמנוע את קריסת ענף האירוח - ביקש וקיבל שר התיירות חיים כץ את הסמכות לנהל את פינוי תושבי קו העימות. פעילות זו החליפה את עבודתם של סוכנים פרטיים, שגבו עמלות ובכך נחסך למדינה תשלום של כ-400 מיליון שקל.

חמ״ל הטיפול בכ-100 אלף מפונים הוקם בשיתוף התאחדות המלונות, תוך מספר ימים ועבד 24/7 בחודשים הראשונים למלחמה. החמ״ל, שמופעל עד היום, על ידי עובדי משרד התיירות, טיפל ביותר מ-20,000 פניות, רובן ערעורים על זכאות למענקי אכלוס עצמאי מול ביטוח לאומי. כמו כן סייע החמ"ל בסוגיות רווחה וחינוך, תוספת חדרים לילדים, איחוד קהילות, הכנסת בעלי חיים לחדרים ועוד.

עלות הפינוי עד כה היא 8.648 מיליארד שקל. ⁠מתוכם 5.466 מיליארד שקל בתשלום למלונות. המשרד הזמין כ-4 מיליון חדרים וכ-13.5 מיליון לינות. 3.182 מיליארד שולמו כמענקי אכלוס. תכנית 100/200 ביוזמת השר חיים כץ המעניקה 18,000 שקל נטו לחודש למשפחה של 2 מבוגרים+ 2 ילדים, היא הפתרון המועדף על המפונים בימים אלו, עם 53,113 שבחרו בה. באמצעותה נחסכו למדינה 4.773 מיליארד שקל, לאור עלות מענק האכלוס שהוא 40% מהתעריף המשולם למלונות.

נתוני כניסת תיירים והפגיעה בתעשיית התיירות: מלחמת חרבות ברזל קטעה את תנופת ההתאוששות של התיירות ממשבר הקורונה. לפי קצב כניסת התיירים לישראל עד פרוץ המלחמה, הצפי היה לשבירת השיא שנרשם בשנת 2019 (כ-4.5 מיליון). בשנת 2023 נכנסו 3 מיליון בלבד. בהתאם לקצב כניסת התיירים בחודשים האחרונים (כ-80 עד 100 אלף בחודש), שנת 2024 צפויה להסתיים עם כמיליון כניסות.

שר התיירות חיים כץ: "הטיפול הפרטני והרגיש במפונים, סייע לחזק את חוסנו של העורף במערכה הממושכת שישראל מנהלת. פעלנו לשמר את התשתית הנדרשת לתעשיית התיירות ליום שאחרי, ואנו ממשיכים לפעול כדי לעודד תנועת תיירים גם בימים מורכבים אלו. התיירות היא נכס לאומי, כלכלי והסברתי, אתנגד לביטול מע"מ 0 לתיירים, יוזמה שלא תכניס שקל אחד לקופת המדינה, תייקר את הביקור בישראל ותפגע בכמות התיירות הנכנסת".

מסקר שערך משרד התיירות בזמן המלחמה עולה כי רוב התיירים שהגיעו לישראל הם יהודים ונוצרים (קתולים ואוונגליסטים). כ-44% מהנכנסים הגיעו במטרה לבקר חברים ומשפחה, 28% העידו כי מטרת הביקור העיקרית הינה תיירות קלאסית ו-13% לעסקים. עבור 73% מהתיירים מדובר בביקור חוזר.

הירידה בכניסות התיירים מחו״ל, הפינוי והמלחמה הובילו למשבר חריף בתיירות ולאובדן הכנסות הן מהתיירות הנכנסת בהיקף של כ-18.7 מיליארד שקל, והן מתיירות הפנים, שנפגעה בהיקף של כ-756 מיליון שקל, בעיקר באזור הצפון בעקבות סגירת בתי מלון ועסקים תיירותיים. החישוב מתבסס על מספר הלינות והפדיון מישראלים בבתי מלון. זאת, לאחר קיזוז התשלום למלונות עבור אירוח מפונים ותוך התחשבות בעובדה שהוצאותיהם התיירותיות של מפונים זניחות לעומת נופשים.

שימור תשתית חיונית בתיירות ובניית בתי מלון: בהובלת השר חיים כץ, 200 מיליון שקל הוקצו לשיקום מלונות שאירחו מפונים ועוד 70 מיליון שקל ניתנו למארגני תיירות נכנסת. בנוסף, הורחב מתווה הפיצוי לעסקים ליישובים שאינם בקו העימות והכנסותיהם ירדו ביותר מ-25% בהם צימרים ומתחמי קמפינג. במקביל המשרד נערך לפעולות שיווק לעידוד תנועת תיירות הפנים.

עוד ב-

עלות המפונים לבתי המלון נחשפת: לא תאמינו כמה הוציאה המדינה

לכתבה המלאה

למרות המשבר בתיירות, במשרד מתקבלות בקשות רבות למענקים להקמה ולהרחבה של בתי מלון. בשנת 2023 אושרו מענקים בסך 128,229,663 שקל להקמת 2,122 חדרים. מתחילת המלחמה נפתחו שבעה בתי מלון בסיוע משרד התיירות ונוספו 765 חדרים.