כבר יותר מ-30 שנה אמנון לוי משדר מולנו על המרקע, וכמעט ארבעים שנה שאנחנו צורכים את הכתבות והתחקירים שלו.

אמנון לוי גדל בראשון לציון להורים שעלו מסוריה, ובשירותו הצבאי שירת כמורה למקצועות הקשר בבה"ד 7 - כקשר בסדיר וכלוחם בגדוד באוגדת צאלים במילואים. לאחר השחרור למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית.

את דרכו בעולם התקשורת החל כדובר המפלגה הסוציאליסטית מפ"ם, ושימש גם כעוזר פרלמנטרי של חברת הכנסת חייקה גרוסמן. לאחר מספר שנים, בשנת 1983 פנה לעולם העיתונות וביקש לעבוד בגלי צה"ל, אך נדחה ע"י מנהל מחלקת החדשות דאז, יוסי עבאדי, שטען כי הוא מזוהה מפלגתית. לוי פנה לעבוד בעיתון חדשות, בו עבד כ-10 שנים, בין היתר ככתב כנסת, אנרגיה, דתות וחרדים.

תוך כדי עבודתו, בשנת 1988, חיבר את הספר הידוע שלו "החרדים", שעוסק בחברה החרדית והפך לרב מכר. ככתב לענייני חרדים גם סיקר רבות את מפלגת ש"ס, שהייתה אז כוח עולה בפוליטיקה הישראלית, והיה מקורב לאנשי המפלגה ובראשם אריה דרעי. בשנת 1990, לאחר שנחשפה פרשת השוחד של דרעי, כתב לוי שמגיעה לו חזקת החפות וביקר עיתונאים ואת המשטרה, שחרצו את גורלו בטרם החל משפטו.

אריה דרעי מצידו ניסה לשכנע את לוי לפרסם מסמך תמליל מזויף של האזנת סתר שהגיע לכאורה אל אנשיו בה משוחח העיתונאי מרדכי גילת עם מפכ"ל המשטרה יעקב טרנר. התמליל המזויף כלל כביכול תיאום בין השניים ודברי גזענות שאמר טרנר כמו "צריך להוריד את הפרענק הזה". לוי כמעט נפל, אך לבסוף השכיל לבקש את ההקלטה המקורית לפני שיפרסם אותה, והסתבר לו שהתמליל מזויף.

במקביל לעבודה בעיתונות הכתובה החל לוי להגיש את התוכנית "תיק תקשורת" בטלוויזיה החינוכית. לוי היה המנחה הראשון של תוכנית זו עם עלייתה לאוויר בשנת 1991 והנחה אותה במשך כשנתיים עד שנת 1993. במקביל, במשך חמש שנים הנחה את התוכנית "ערב חדש". אחר כך עבר להגיש את התוכניות הפוליטיות "השבוע" ו"בארבע עיניים" בשידורי טלעד בערוץ 2.

בשנת 1997, כאשר התפטר יאיר לפיד מהגשת תוכנית הבידור "סוגרים שבוע" בערוץ הראשון, לוי מונה להחליפו לתוכנית אחת, ולבסוף היה למגיש הקבוע. ביולי 1998 חתם על חוזה בלעדי עם שידורי "טלעד" בערוץ 2, ובסוף 1998 החל להגיש בימי ראשון את תוכנית האירוח "פותחים שבוע". עם חילופי ימי השידור בין זכייני ערוץ 2, באוקטובר 1999, עברה התוכנית לימי שישי וחזרה לשם "סוגרים שבוע".
 

בתחילת 2001 חזר להגיש את תוכנית האקטואליה "השבוע" בימי חמישי ב"טלעד". בשנת 2002 החל להגיש את תוכנית התחקירים "שומר מסך", שעברה לערוץ 10 בנובמבר 2005, לאחר סיום שידוריה של הזכיינית "טלעד" בערוץ 2. ב"שומר מסך" הרבה לוי לבקר תופעות של בירוקרטיה צרכנות וחשיפת מעשי הונאה.

אמנון לוי לא פוחד מביקורת ואף מבידוד. בזמן מלחמת לבנון השנייה סרב לעשות תוכנית על המלחמה כיוון שלא הסכים עם הצדקתה, ואף כתב מאמר דעה בנושא. אך זה כלום לעומת פרשת חה"כ עזמי בשארה שנמלט מישראל. לוי כתב מאמר דעה שהביא עליו ביקורות קשות. בין היתר כתב, "חסימת פיו (של בשארה) והברחתו מהארץ היא לא רק חציית קו אדום, היא גם מעשה אידיוטי: יש כאן ניסיון לרדד את הוויכוח הפוליטי הרעיוני הקשה עם בשארה לעימות בטחוני בנוסח הימים של הממשל הצבאי מפעם. במקום להתעמת איתו מעל דוכן הכנסת, החזירו גורמי הביטחון את הוויכוח אל חדר החקירות. וכך חזרנו לתפקיד הקלאסי של הערבי הישראלי: לא בר שיח, רק אויב. לא שותף, רק בוגד. לא אדם שיש לשכנע, רק ערבי שיש לכלוא".

בשנת 2011 החל להנחות את תוכנית התחקירים "פנים אמיתיות" בערוץ 10, שהחליפה את "שומר מסך". באפריל - מאי 2012 שודרה בערוץ 10 הסדרה הדוקומנטרית "חרדים" שערך יחד עם איתי דנקנר. בשלושת הפרקים ששודרו הציג לוי את חייו של הציבור החרדי בישראל. הסדרה זכתה לרייטינג של 16.4% בממוצע, והפכה בכך לסדרה הדוקומנטרית הנצפית ביותר בתולדות הערוץ. באוגוסט 2012 שידר תוכנית המשך על חרדים אנוסים.

בניגוד לתדמית שנוצרה לו, ללוי יש דעה מורכבת על הציבור החרדי. "העימות איתם מאוד חריף"' בראיון לאתר וואלה, "ואני חושב שהגיע הזמן לשמוע את הצד שלהם - להקשיב להם, כמו שהם. לא להתווכח אלא להקשיב, לא להסכים איתם אלא להבין. לנו כחברה יש לנו הרבה יותר דעה מאשר הבנה או ידיעה עליהם."

"השירות הצבאי הוא מפלצת שאנחנו יצרנו", אמר לוי. "אנחנו נותנים להם דחיית שירות שנתית כדי שילמדו ולא יעבדו. אתה חושב שאנשים רוצים להיות עניים? הם לא. אני באמת חושב שחרדים לא יכולים לשרת בצבא. אני מכיר חרדים, הצבא הוא מאוד מאוד חילוני. ראינו את זה בסיפור שירת הנשים. אנחנו לא רוצים להעביר אנשים על דתם. חרדים לא יודעים לדבר עם נשים, חרדי צעיר לא דיבר בחיים עם אישה שהיא לא אמו או אחותו. מה הם יעשו בצבא? השירות בצבא הוא אמצעי, הוא לא הישראליות והוא לא הכבוד הגדול. מה פתאום שירת נשים נהיה דגל? מה כל כך נורא בזה שחיילים דתיים ייצאו בזמן שנשים שרות? על זה צבא ההגנה לישראל עומד?".
 

באוגוסט 2013 הגיש את הסדרה הדוקומנטרית בת ארבעה פרקים "השד העדתי" בערוץ 10 שעסקה בשסע העדתי בישראל בין אשכנזים ומזרחים. הסדרה עוררה דיון ציבורי על הפער העדתי בישראל, כשהציגה את הפער הכלכלי, החברתי והמעמדי מהזווית המזרחית. במסגרת הסדרה, הביא אמנון לוי מחקרים, ראיונות ומפגשים אישיים. החל מינואר 2019 מגיש לוי את תוכנית האקטואליה היומית "שש - אמנון לוי" בערוץ 13

אמנון לוי הוא גם מחזאי, שכתב יחד עם רמי דנון שישה מחזות: "שיינדלה" (עלתה בתיאטרון הקאמרי ב-1993, ושוב בתיאטרון בית ליסין ב-2010), "תיקון חצות" (עלתה בתיאטרון הקאמרי ב-1996), "הצמה של אבא" (עלתה בתיאטרון הקאמרי ב-2004, ושוב ב-2017 ב"הבימה".), "גפן בלאדי" (עלתה בתיאטרון הקאמרי ב-2007), "ולנטינו" (עלתה בתיאטרון בית ליסין ב-2010),  "תיקון" (עלתה בתיאטרון הקאמרי ב-2019).

עוד ב-

אמנון לוי משתגע: מדוע פייסבוק מחקה את הפוסט שלו?

לכתבה המלאה

חלק מהמחזות כמובן עוסקים בחוויות שחווה או שמע לוי. המחזה "ולנטינו" לדוגמא, מגולל את קורותיה של משפחה שבה נטש האב את ילדיו לפני 30 שנה, וכעת הוא חוזר ומנסה לשקם מחדש את מערכת היחסים. לוי העיד בריאיון ל-nrg כי "זה סיפור שקרה לשכנה שלנו בראשון לציון, אבא שלה נטש אותה בילדותה, וכשהיא כבר הייתה אישה עם ילדים, פתאום הגיע ממנו מכתב, שבו ביקש להיפגש איתה ולחדש את הקשר. אני זוכר את השערורייה שזה עורר ואת המבוגרים מדברים על זה. כולם בשכונה חוו דעתם על השאלה איך צריך להתייחס לאבא הזה. חלק אמרו שצריך להחרים אותו, כי מה שהוא עשה בלתי נסלח, וחלק אמרו שאבא זה אבא ושצריך לעשות מאמץ לאחות את הקרעים."