באיגוד האינטרנט הישראלי קוראים לגולשים שנתקלים בפרסומים שקריים או עוינים הקשורים למלחמה, לפנות לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי בכתובת - www.safe.org.il

בנוסף, בעקבות מצב החירום והפצת הפייקים ברשתות, איגוד האינטרנט הישראלי הקים עמוד מידע וסיוע מיוחד לציבור בו הוא מציע מדריכים, המלצות ומידע חיוני מתעדכן כדי להתגונן בפני התופעה. האתר בכתובת www.fakenews.org.il

על רקע הלחימה ומצב החירום שהכה בישראל בעקבות המתקפה הרצחנית של החמאס , שוטף את הרשתות בשבועיים האחרונים גם גל של פרסומים פוגעניים ומסוכנים, לעתים שקריים או משובשים, חלקם מופץ על ידי מקורות עוינים וחלקם מופצים באופן לא אחראי על ידי הציבור, שמקשה על ההתמודדות עם מצב החירום ומעורר בהלה וחרדה רבה בקרב אזרחים. קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי נרתם למאבק בהפצת תוכן פוגעני וידיעות שקריות בזמן הלחימה באמצעות הקמת "חמ"ל פייק" משותף עם ארגון פייק ריפורטר וארגון "בודקים". החמ"ל המשותף בוחן את אמיתות או מסוכנות התוכן המופץ ומעביר לפלטפורמות המדיה החברתית בקשות הסרה דחופות בעת הצורך. עשרות פוסטים, סרטונים ותכנים פוגעניים הוסרו מהפלטפורמות השונות בעקבות דיווחי קו הסיוע מאז תחילת הלחימה ומספר הפניות לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט קפץ פי 3 מאז המתקפה ב-7/10. 

איך נבדיל בין מידע אמין לפייק ניוז ברשתות? המלצות איגוד האינטרנט הישראלי - 
מספר בדיקות שחשוב לעשות כדי להעריך אמינות של מידע שקיבלנו ברשת:

1. בדיקת מקור המידע- לבדוק מי הפיץ את המידע ומי פרסם אותו. מי לוקח אחריות על ההודעה? האם יש לוגו של גוף רשמי, רשות או ארגון מוכר על ההודעה? הוא חתום בידי אדם מוסמך בעל תפקיד רלוונטי? האם זה ממקור אנונימי או מאדם פרטי? האם הפרופיל של המפרסם נראה אמין (איזה פרסומים קודמים ותגובות יש אצלו)? אם זה גוף או חברה האם יש להם מטרה סמוייה? 

2. בדיקת המידע במקורות אחרים - האם המידע שקיבלתי פורסם גם בערוצים רשמיים של המדינה או הרשויות או באמצעי תקשורת נוספים? ככל שלא מצאתי את אותו מידע במקומות אחרים, כך גובר החשד שמדובר במידע כוזב. לכן העדיפו לעקוב אחר מקורות מידע רשמיים ומוסמכים! 

3. בדיקת נוסח וסגנון ההודעה - האם ההודעה כתובה בשפה וסגנון תקינים או עילגים? האם יש שגיאות כתיב? האם היא כוללת גם אימוג'יז או שפה מתלהמת או רגשית מדי? האם נוסח ההודעה מנסה להלחיץ אותנו ודורש מאיתנו להפיץ אותה הלאה? גורמים רשמיים לא יפיצו הודעות עם שגיאות, לא יעודדו אותנו להפיץ הלאה - וגם לא יבקשו פרטים אישיים. 

4. בדיקת מקור וזמן התמונה או הסרטון - אם התוכן כולל תמונה או סרטון - נסו לבדוק מתי ואיפה הם צולמו. האם יש עליו תאריך או פרטים מזהים אחרים שמעוררים חשד? מומלץ לבדוק אם התמונה או הסרטון הם חדשים או כבר הופיעו בידיעות קודמות. בכדי לבדוק האם תמונה היא אמיתית ניתן להדביק את התמונה במנוע חיפוש התמונות של גוגל ולבצע חיפוש הפוך. בכדי לבדוק אם סרטון הוא אמיתי ניתן להכניס את הסרטון לתוכנת invid המחלקת את הסרטון לתמונות. ואת התמונות הללו ניתן להדביק במנוע תמונות של גוגל.  

5. בדיקת ההקשר בו מוצגת תוכן ההודעה - פעמים רבות מפיצים מידע, דימויים או תוכן לצד כותרת או כיתוב "מרעיש" שמנסה להוציא אותם מהקשר ולהשתמש בהם בצורה מניפולטיבית. נסו להסתכל על התוכן מחוץ להקשר בו הכותרת והכיתובים מציגים אותם. האם באמת רואים בתמונה או בסרטון את מה שאומרת הכותרת הדרמטית? האם התוכן "מדבר בשם עצמו" או שהכיתובים מנסים להשתמש בו כדי לספר סיפור אחר ולשכנע את הצופים במסרים או עמדה כלשהיא נגד מישהו או משהו?

עוד ב-

העיר המתרסקת בישראל, בתי חולים ישודרגו ולמה הקבלנים כועסים?

לכתבה המלאה

לפני לחיצה על כפתור שיתוף והפצת הידיעה: תטילו ספק, הפעילו חשיבה ביקורתית ושיקול דעת - עצרו לרגע וחשבו - האם ההודעה שקיבלתם כעת הגיונית? האם המידע המוצג נראה מבהיל במיוחד? האם הוא עשוי לשרת מישהו? האם המידע מסומן באפליקציה כ"הועבר פעמים רבות"? חפשו סימנים שעשויים לעורר חשד. אם ההודעה אינה רשמית או ממקור חדשותי - התייחסו אליה בחשדנות יתרה ובדקו את התוכן באמצעים השונים. יש לכם את הכוח לעצור הפצה לא אחראית של מידע כוזב!