על פי מחקר שפרסם לאחרונה המוסד לבטיחות וגהות, עולה כי 2 מכל 3 עובדים  חוו התנהגות תוקפנית כלשהי במקום עבודתם, כאשר  אחד מכל 7 עובדים,  חווה התעמרות פעם בחודש.  מבחינה מגדרית עולה כי  אחד מכל שלושה גברים ואחת מכל ארבע נשים, חוו התעמרות בעבודה. מימצא מעניין נוסף הוא כי  שככל ששכר העובד נמוך יותר, רמת ההתנהגות התוקפנית בה נתקלים העובדים גבוהה יותר.

חמשת הענפים ש'מככבים' ורושמים  הכי הרבה התנהגויות תוקפניות הם ענפי התעשייה, האבטחה, כוחות החירום, התיירות, מסעדנות וענף הבנייה. כמו כן נמצא כי במערכת הרפואה בישראל סובלים מתמחים ורופאים צעירים מהתעמרות מצד רופאים וותיקים.

"בישראל לא חוקק חוק נגד התעמרות בעבודה, אף על פי כן, בתי הדין לענייני עבודה שואבים את פסיקותיהם בנושא מחוקים אחרים", מסבירה עורכת דין לילך סנג'רו שעוסקת מזה שנים רבות בדיני עבודה. לדבריה, המדובר בחוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, חוק הגנה על העובדים, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק למניעת הטרדה מינית שנחקקו בשנות ה-90, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה משנות ה-80 וחוק איסור לשום הרע וכבוד האדם וחירותו שנחקקו בשנות ה-60".

עו"ד סנג'רו: "בשנת 2015 עבר לראשונה בקריאה טרומית חוק למניעת התעמרות בעבודה, חוק שהציעה חה"כ מירב מיכאל ובשנה שעברה הוגשה הצעה דומה שגם היא עברה רק קריאה טרומית.  חרף העובדה כי החוק לא עבר בקריאה שלישית, בתי הדין מסתמכים על נורמות חברתיות ופוסקים פיצויים יפים של כ-100 אלף שקלים בממוצע עבור עובד שמצליח להוכיח שהתעמרו בו בעבודה. גם לפני שחוקק החוק לאיסור הטרדה מינית בעבודה היו פסיקות בנושא הטרדה מינית".

חשוב לציין כי מתן הערכה שלילית אובייקטיבית לעובד לגבי עבודתו כאשר הערכה נמסרת לעובד באופן ראוי תוך שמירה על כבודו,  אינה נחשבת להתעמרות בעבודה. 

פסיקה מפורסמת בנושא הוא המקרה של מני נפתלי נגד מדינת ישראל  שניתן לפני 7 שנים על ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. שם נקבע כי העובדה  שהחוק למניעת התעמרות בעבודה לא עבר קריאה שלישית בכנסת וטרם אושר סופית,  איננה מונעת הגשת תביעות ופסיקת פיצויים בגין עילות התעמרות בעבודה, זאת מן הטעם שהחקיקה משקפת תופעות שקיימות כבר בחברה הישראלית  ורק לאחר מספר שנים הן מקבלות ביטוי בצורת חקיקה מתאימה. ביה"ד פסק למני נפתלי פיצוי בגין עגמת נפש בשל העסקה פוגענית בסך 80,000 וכ-100 אלף פיצויים נוספים בגין הפרות נוספות והוצאות משפט.

התעמרות בעבודה יכולה להתבטא למשל בצעקות והעסקה בשעות מאוחרות כאשר אין מדובר במיקרה בודד אלא בהתנהגות חוזרת ונשנית. לא בכל פעם שמתקיימים יחסים עכורים בין עובד למנהלו או מעבידו או בין עובדים, מדובר בהתעמרות בעבודה. יחד עם זאת מעסיק מחויב לשמור על סביבת עבודה בטוחה ועליו למנוע התעמרות במקום העבודה. זה נכון למנהלים ואפילו למנהל משמרת שיכול לספוג תביעה כזאת.

"אעיד מניסיוני, שאף אני חוויתי התעמרות בעבודה כעו"ד מתחילה וגם לאחר מכן. עובדה שהובילה אותי לקבל החלטה נכונה להקים משרד עו"ד עצמאי", מספרת עו"ד סנג'רו. "בימים אלה משרדי מטפל במיקרה של מהנדס ברשות מקומית שסובל מגמגום ומסיבה זו מנהליו מנעו ממנו לגשת למיכרז. עובדים באותה רשות מטרטרים את העובד ולועגים לו על הגמגום ומנהלו הישיר צועק עליו. כתוצאה מההתעמרות, המהנדס חווה שני התקפי לב שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כפגיעה בעבודה".

עו"ד לילך סנג'רו

עו"ד סנגרו: "לא הופתעתי לקרוא כי המחקר גילה שדווקא ככל שהשכר נמוך יותר כך ההתעמרות גדולה יותר. דווקא בעלי השכר הנמוך שעושים ככל יכולתם לשמור על מקום העבודה והפרנסה, אלה שבאים ממשפחות מוחלשות, מוכנים לספוג התעמרות וחוששים להגיש תביעות בנושא מחשש שיפוטרו ויאבדו את מקום פרנסתם".

עוד ב-

מיכל רבינוביץ' חושפת: האם בחטיבת החדשות בתאגיד הייתה התעמרות?

לכתבה המלאה

התעמרות בעבודה כאמור, עשויה לגרום לבעיות בריאות, לחץ נפשי שמוביל בסופו של יום להתקף לב שמוכר כתאונת עבודה והעובד זכאי לפיצויים גבוהים בגין התעמרות בעבודה. לדברי עו"ד סנג'רו מחקרים אקדמיים מצאו כי התעמרות בעבודה  פוגעת בארגון:  ארגון שיש בו התעמרות, העובדים נעדרים יותר מהעבודה והדבר פוגע ברווחיות מקום העבודה, כך שמעסיק מתעמר יוצא נפסד מהתנהלות זו ובנוסף  הוא חשוף לתביעות במאות אלפי שקלים.