על פי דוח מבקר המדינה של מתניהו אנגלמן, נמצא כי משקל הוצאות השכר של חברת החשמל, מתוך סך הוצאותיה בשנת 2021 (כ-4.852 מיליארד שקל) היה זהה למשקלן מסך ההוצאות בשנת 2016 (ערב הרפורמה). וכי על אף מבצעי פרישת עובדים שהתרחשו בחברת החשמל בשנים 2019-2015 לא ירדו עלויות השכר בשנים 2020-2014.

פרישת העובדים במסגרת הרפורמה אומנם צמצמה את עלויות השכר המוחלטות של החברה, אולם הפתרון הוא לטווח הקצר בלבד, שכן בטווח הארוך עלויות השכר בחח"י ממשיכות לעלות בשל הסכמי השכר של החברה. 

כמו כן, כמחצית מעובדי חברת החשמל מקבלים שכר גבוה (מעל 30,000 שקל בחודש) או מוגדרים כבעלי תפקידים (41% בעלי שכר גבוה ו-9% בעלי תפקידים) לעומת 23% מעובדי מקורות, 18% מעובדי התעשייה האווירית ו-11% מעובדי רכבת ישראל, שהם בעלי שכר גבוה או בעלי תפקידים. 

כן, עלה כי חברת החשמל טרם חתמה על הסכם שכר שיסדיר את שינוי מבנה השכר בחברה אף שחלפו שנתיים מהמועד המתוכנן לחתימתו (דצמבר 2019). כמו כן, חברת החשמל לא השלימה אימוץ מודלים עדכניים לתמרוץ עובדים (שכר עידוד) על אף שהעובדים הנותרים בחברה קיבלו תמורה משמעותית של כ-3.4 מיליארד שקל בגין יישום רפורמה.

עוד ב-

חברת החשמל בצעד ענק: גייסה 2.4 מיליארד שקל בהנפקה

לכתבה המלאה

בנוסף, צעדי התייעלות שנקטה חברת החשמל, ובהם צמצום מצבת כוח האדם, מכירת תחנות כוח וצמצום החוב הפיננסי ועלויותיו, לא הביאו לשיפור של ממש ביעילותה של החברה ועלויות התפעול נותרו גבוהות, כ-4 מיליארד שקל בשנת 2021.  כמו כן, העלויות ליחידת תפוקה במקטעי הייצור והחלוקה עלו בשנים 2021-2018 (בכ-10.4% במקטע הייצור ו-3.3% במקטע החלוקה). על פי תחזיות החברה, גם בשנים הקרובות לא צפוי שיפור ניכר ברווחיותה.