הדוח השנתי בנושא יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות לשנת 2019 התפרסם הבוקר (שני). הדו"ח, המשותף ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ולמשרד הפנים, סוקר את יישום חוק חופש המידע בשנת 2019 בעיריות, במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות ברחבי הארץ ולראשונה מפורסמים בו נתונים בפילוח לפי שם הרשות.

מהדוח עולה כי בשנת 2019 הוגשו לרשויות המקומיות 6,285 בקשות למידע, עליה של כ – 12% מהשנה שלפניה. לשם השוואה בשנת 2019 הוגשו לממשלה כ-12,500 בקשות למידע. כמעט כפול מאשר לרשויות המקומיות. רוב הבקשות (70%) הוגשו לעיריות, השאר למועצות אזוריות (כ-16%) ולמועצות מקומיות (כ-14%) . מבין כלל הרשויות, הרשויות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר: ירושלים ( 535 בקשות), תל אביב (534), אשדוד ( 346), ראשון לציון וחיפה (237 ו- 236 בקשות למידע).

על פי הדיווחים של הרשויות כ-80% מבקשות נענות באופן מלא, וכ-77% אחוזים מהבקשות נענו בתוך 30 ימים בלבד. כמו כן, רוב הבקשות שסורבו, נדחו בשל כך שלא ניתן היה לאתר את המידע המבוקש ברשות או שהמידע אינו מצוי ברשות.

מהדו"ח עולה כי 62% מהרשויות המקומיות העבירו דיווח בנושא חופש מידע. במהלך שנה זו הוגשו לבתי המשפט 339 עתירות חופש מידע נגד רשויות מקומיות (לשם השוואה, באותה תקופה הוגשו נגד משרדי ממשלה ויחידות הסמך שלה 156 עתירות לבתי המשפט בלבד). רוב העתירות שהוגשו נגד הרשויות המקומיות הוגשו בגין עילה של אי מתן מענה, ומרביתן (64%) הוגשו נגד רשויות במחוז צפון.

מבין הרשויות הגדולות (מעל 100 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן עיריית אשדוד (93% מהבקשות נענו תוך פחות מ-30 יום) עיריית רמת גן (90% מהבקשות) ועיריית תל אביב (83%). לעומת זאת, הרשויות שחרגו מהזמן הקבוע בחוק בשיעור הגבוה ביותר היו עיריית אשקלון ועיריית חיפה. מבין הרשויות המקומיות, הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן ירושלים (51 בקשות נדחו, המהוות 25% מהבקשות שהוגשו לרשות), תל אביב (37 בקשות, כ-17% מסך הבקשות שהוגשו) וחיפה (26 בקשות, כ-10% מסך הבקשות שהוגשו). כ-68,000 שקל ניגבו עבור בקשות למידע.