בנק ישראל מפרסם את נתוני המסחר בשוק מטבע החוץ ברביע הרביעי של שנת 2024 עם התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל לצד התחזקות של הדולר בעולם. במהלך הרביע הרביעי, התחזק השקל מול הדולר בכ- 1.7% ומול האירו התחזק בשיעור של 8.6%. כמו כן, התחזק השקל ב- 6.1% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי אפקטיבי.

בעולם, הדולר התחזק מול רוב המטבעות העיקריים.  בין היתר התחזק הדולר בכ- 9.9% מול היין היפני ובכ- 7.5% מול האירו. סטיית התקן הממוצעת של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין –ירדה במהלך הרביע ב 0.2 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 9.9%. סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – ירדה בכ- 0.7% ועמדה בסוף הרביע על רמה ממוצעת של – 10.2%.

זאת בניגוד לרמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים שעלתה ב-0.7 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם, ועמדה בסוף הרביע על 11%. עלייה דומה נרשמה גם ברמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים והיא עמדה בסוף הרביע על 8.1%.

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי במהלך הרביע הרביעי הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) ותושבי חוץ מכרו מט"ח בסך 4.9 ו-4.4 מיליארד דולר בהתאמה ואילו המגזר העסקי והפיננסי רכשו מט"ח בהיקף של 4.7 ו- 1.2 מיליארד דולר בהתאמה.

נפח המסחר היומי הממוצע עלה במהלך הרביע ב-0.6% לרמה של  13.2 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה נובעת מגידול בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) ירד בכ-2.3% ועמד בסוף הרביע הרביעי על כ- 41.3%.

עוד ב-

לאחר החלטת הפד: הדולר והאירו נחלשים מול השקל

לכתבה המלאה

מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה  (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברביע הרביעי על כ- 84%, כאשר המסחר בין זרים מהווה כ-74% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של  כ-13 מיליארדי דולרים.