הממשלה הצהירה כי החלה להיערך לקליטת עשרות אלפי עולים מאוקראינה ורוסיה, ומגבשת ביחד עם המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ועם התאחדות הקבלנים בוני הארץ תוכנית חירום לבניית עשרות אלפי דירות בטווח המיידי. לפי הערכות, יעלו לישראל כ-50 אלף עולים ממדינות אלה ולצורך כך הוקם צוות מיוחד בהשתתפות נציגי המל"ל, משרדי הקליטה, השיכון והבינוי, האוצר והבריאות, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל.

גם התגובות בשוק הנדל"ן לא איחרו להגיע. לדברי יגאל צ'ודנר, מנכ"ל חברת נתיבי הקמה המתמחה בניהול הליכי רישוי וסטטוטוריקה ועולה מהעיר קייב שבאוקראינה: "מדינת ישראל לא ערוכה כלל וכלל לקלוט עשרות ומאות אלפי פליטים ועולים מאוקראינה ומרוסיה. אנחנו כבר במצב חירום בהקשר זה, זו כבר לא רק בעיה של יוקר הדיור ומצוקת הדיור, זו בעיה קולוסלית וכוללנית של מאות אלפים שנאלצים לעזוב מיידית את המדינה שלהם ולעלות לישראל מבלי שנערכו לכך מראש, אנשים שהם בפוסט טראומה נוראית שלא מבינים את השפה ועם מנטליות אחרת. המדינה אמורה לספק להם פתרונות למגורים, אך בו זמנית גם לחינוך, רפואה, תעסוקה, ועוד. קברניטי המדינה מדברים כבר עשרות שנים על תנופת עלייה לישראל, ופתאום היא מתרחשת – והמדינה לא ערוכה לכך".

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ומ"מ נשיא התאחדות בוני הארץ: "בזמן אריק שרון המדינה נתנה מענקים ליזמים שקיצרו את משך הבנייה. על כל יחידת דיור שנבנתה בזמן מקוצר הם קיבלו מהמדינה 30 אלף שקל וכך נבנו המון דירות צמודות קרקע בשטח 60 מ"ר עם הכנה להגדלה, שהיום כבר שידרגו אותן לאחר שהעולים עזבו והפכו אותן לקוטג'ים של 120 מ"ר. נבנו כמובן גם בניינים בבנייה רוויה כשהמדינה התחייבה בפני היזמים לרכוש את הדירות וגם כאן ניתן מענק של 30 אלף שקל על כל דירה שבנייתה הסתיימה בזמן שהוגדר. זה עבד טוב מאוד אז, תוך זמן קצר מאוד בנו אלפי יחידות דיור ופינו את מתחמי הקרוואנים. אני סבור שצריך לאמץ כיום את אותה השיטה, שהמדינה תתחייב לרכוש מהקבלנים ולתגמל אותם על בנייה מהירה, היזמים והקבלנים ישמחו לקחת חלק בכאלה פרויקטים. אני חושב שצריך לשכן את העולים בערים פריפריאליות כמו שעשו בזמן שרון כדי לחזק את האזור כולו".

לדברי רוני זוהר, שותף ויו"ר חברת קפיטל פלטינום, העוסקת ביזמות נדל"ן ובמימון חוץ בנקאי לענף הנדל"ן, "אחד האתגרים לקצב בנייה מהיר הוא המימון הפיננסי לפרויקטים. אנו בתור גורם מממן שמלווה עשרות פרויקטי בנייה בהיקפים כספיים של מיליארדי שקלים, מסוגלים כבר היום לממן בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות. ביכולתנו להעמיד מימון עבור פרויקטים בתוך מספר ימים בלבד – מהירות תגובה וגמישות המהווים יתרון משמעותי אל מול המערכת הבנקאית. כל שנדרש הוא נכונות מצד המדינה. בגל העלייה מרוסיה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, המדינה רצתה לבנות דירות לכמיליון עולים בתוך זמן קצר מאוד. המדינה אמרה בזמנו ליזמים – 'תבנו, ואנחנו נקנה מכם'. אני סבור שהמדינה צריכה לפעול באופן דומה כיום – להעניק ליזמים ולקבלנים רשת ביטחון וודאות, כי לבנות הם יודעים, ויודעים לעשות זאת במהירות. החסם העיקרי הוא הבירוקרטיה ומסע התלאות בדרך להיתר בנייה – ואלה דברים שנמצאים בידי הממשלה והיא בהחלט מסוגלת לטפל בהם אם היא שמה זאת למטרה".
 

ערן לוי, מנכ"ל ובעלים משותף בחברת אלטנוילנד: "בתור חברה שפעילה בעיקר בתל אביב ובאזור השרון, אנו מרגישים כבר כיום את העלייה בביקושים לדירות באזורים אלה מצד הקהילה היהודית ברוסיה שבוחנת לעשות עלייה לארץ. מדובר באוכלוסיה איכותית וחזקה שתהיה מעוניינת לגור באזורי הביקוש הכי חמים בארץ והם יוכלו להרשות לעצמם רכישת הדירות. לכן אני סבור שהמדינה צריכה להיערך בצורה אסטרטגית לגל העלייה הזה ולייצר מספיק היצע של דירות - יש כיום תוכניות לכ-50 אלף דירות חדשות באזור תל אביב בלבד – בתוכנית תא 3700, שדה דב, גלילות ועוד, וזירוז שלהן יסייעו לייצר היצע דירות גדול עבור העולים מרוסיה. המדינה צריכה לפעול לקיצור הליכי הרישוי והאישורים של התוכניות עכשיו ומיד".

עוד ב-

מענקים וסיוע לאוקראינה: הבנק העולמי בפעולה דרמטית במשבר

לכתבה המלאה

יקי בריגה מבעלי בריגה נדל"ן מספר כי "בשנות ה-90 עם העלייה הגדולה מרוסיה הייתה צפויה ולכן כולם נרתמו והייתה אחדות לגבי הוצאת היתרים, הכל קרה במהירות ובשיתוף כולם. עכשיו מדובר במצב חירום, הם בורחים מהמדינה שלהם, ועולים ארצה כמו פליטים ולכן אני חושב שצריך להקים מאחזים בכל מיני מקומות בארץ, למעשה ככה נולדה וגאס בארה"ב , אנשים עברו והיו צריכים מקום לעצור בו. בין אם בצפון ובין אם בדרום אפשר להקים שכונות ובקלות לבנות בבנייה קלה , מבנים של קומה אחת , כל יחידה כזו כולה בערך 40 אלף שקל שתכלול חדר, סלון ומטבח".