בחודשים האחרונים עולים בישיבות המנהל ורמ"י אפשרויות שונות להגדלת היצע הבתים באזורים פריפריאליים. לפני עשור, הם חשבו לשווק את קריית גת ויבנה, היום הם מתמקדים ביישובים שאף אחד לא מכיר - מפריחים את שממת הנגב, מנסים למכור קרקעות בזול, כדי לבנות עוד ערים באזורי הפזורה הבדואית (שחלקם כבר פונו) ולעשות סדר.

סביר להניח שלא שמעתם על כך, אבל בחודשים האחרונים המדינה מנסה לשווק בכל הכוח קרקעות באזור חירן. אתם מכירים אותו בתור ההר התנכ"י, אבל שמו של היישוב שיקום באזור שונה בחודשים האחרונים לדרור. זה יהיה יישוב חדש, שבו יש כבר מאות משפחות. הן גרות עכשיו במבנים ארעיים וממתינים לפיתוח של המדינה, שאמור להתחיל ממש בעוד מספר חודשים. לפי ההערכות, בקו התפר שבין ערד למיתר, אמורות לקום מאות יחידות דיור בשנים הקרובות - ואולי אפילו קצת יותר, אם להאמין לתוכניות של המדינה.

השיווק של האזור הזה החל לפני מספר שנים. האנשים שהגיעו לכאן בתקופה ההיא, עדיין כאן. הם נלחמים על הזהות היהודית באזור, על ההתיישבות היהודית ממש ליד חורה הבדואית, שהפכה ליישוב קבע.

לאחרונה, רמ"י שיווקה 345 קרקעות, אחרי מאות יחידות שכבר סופחו ליישוב החדש. התושבים בחירן חיים בינתיים בקרוואנים וממתינים שעבודות הפיתוח יסתיימו. ההערכה היא שתוך שנתיים עד שלוש שנים נראה את הניצנים הראשונים של ההתיישבות היהודית באזור. מחירי הקרקע יחד עם הפיתוח עמדו על 400-500 אלף שקל בממוצע. לכאורה, המחיר נמוך, אבל צריך לזכור שמדובר באזור שעדיין לא מיושב ומחירים לא רחוקים אפשר למצוא בדימונה, למרות שגם במקרה שלה - ההיתכנות הכלכלית נמוכה. בסופו של דבר, אחרי מס רכישה נמוך על הקרקע, אפשר לבנות כאן בית ממוצע על שטח גדול בשני מיליון שקל, לא רחוק מהמחיר בדימונה המפותחת, למשל. האם זה שווה את זה?

לא בטוח שמי שמגיע לדרור רואה לנגד עיניו רק היתכנות כלכלית. הוא רואה חזון, התיישבות. כאן, לא יספרו לכם שהיישוב עומד להיות דתי-חרדי, אבל בפועל - זה מה שצפוי לקרות. חלק גדול מהתושבים כאן הם כאלה ובקרוב הקהילה הזאת צפויה להתפתח. אין שום ביקורת על מהלך כזה - למי שמוכן לגור בלב המדבר כדי להילחם על הזהות היהודית, בעיקר אם מדובר במילואימניקים שמקבלים מהמדינה עדיפות - מגיע לו. הם יכלו ללכת על הדרך הפשוטה - לבנות צמוד קרקע במחיר כמעט דומה בדימונה או בעוד כמה מאות אלפי שקלים בודדים בנתיבות או באופקים.

המדינה מרוויחה פעמיים. פעם אחת הכנסות, פעם שנייה מאחיזה בקרקע באזור שבו יש התיישבות בדואית והיא מצליחה להפריח את הנגב, אחרי שלאחרונה היא הרסה התיישבות לא חוקית של הבדואים באזור. למרות זאת, היא תצטרך לשים דגש מיוחד על עניין דמי החסות (פרוטקשן). באזור חירן זה די נפוץ. אנשים בונים ומשלמים כסף כדי שלא ישרפו להם את הבית ולמשטרה אין תמיד מה לעשות (אפשר לראות את החשש של המדינה מהמצב הנוכחי, דרך מכתב ששלח ב-2023 ראש מועצת תמר, ניר ונגר, למנכ"ל משרד הפנים בו הוא מביע את החשש מהפולשים הבדואים באזור, שאוחזים בקרקע באופן בלתי חוקי).

תכנית היישוב חירן (רמ"י)

אז אחרי שהמדינה פתרה (לפחות זמנית) את הבעיה של ההתיישבות הלא חוקית באזור, היא ממשיכה לשווק קרקעות בכל הכוח. אתמול נסגר מכרז נוסף, לבניית 620 דירות ביישוב. הדירות האלה ישווקו בהמשך על ידי היזמים שזכו - ביניהם אבני דרך המוכרת שתבנה 82 יחידות דיור בשטח הזה.

היישוב החדש שייך למועצה האזורית תמר. הוא קם ממניעים התיישבותיים וציוניים. בשורת המחיר, אין לו הרבה מה להרוויח בשלב הזה. מחיר הקרקע והבנייה יגיע לשני מיליון שקלים ויש אלטרנטיבות טובות יותר בשוק. מה אין? את היכולת לשלם עכשיו מחיר נמוך על הקרקע ולבנות בהדרגה ובשיקול דעת, תוך 4 שנים מהיום, כפי שמחייבים רוב המכרזים (ואולי יותר, כי לא בטוח שהמדינה תעמוד בזמני פיתוח הקרקע וכו').

בסוף התהליך, דרור יהפוך ליישוב גדול של ממש, אחרי שעבר לא מעט תלאות בדרך, כולל בג"צ והתנגדויות. הוא אמור לאכלס בסוף התהליך 2,400 משפחות (כעשרת אלפים תושבים, אולי יותר), שרובן יהיו דתיות-חרדיות אך הוא יכיל תושבים מכל קצוות הקשת ויהווה מעין המשך שרשרת ליישוב יתיר הסמוך שנמצא בהקמה ואמור להכיל כמה מאות משפחות נוספות, זאת בנוסף ליישובים חדשים שהמדינה מנסה לבנות בדרום.

עוד ב-

יישוב חדש יוקם בישראל: הקרקע פונתה ומוכנה לתחילת הבנייה

לכתבה המלאה

מה יקרה בינתיים? צריך לחכות ולראות. תושבי חירן מספרים כי פורעים הציתו את אתר ההקמה של היישוב ואפילו שרפו רכב, זאת במחאה על פינויים מאום אל-חירן. מעכשיו, זאת כבר לא שאלה של מאבק על שטח, כי המדינה הכריעה, אלא שאלה של ריבונות - האם המדינה תדע לטפל בפורעים ולהקים את היישוב מהר?