"עד להקמתה של מח"ש בשנת 1992 נערכו החקירות בדבר התנהלות פלילית של אנשי משטרה על ידי היחידה המשטרתית לחקירות פנים. לאחר שנים רבות של ביקורת על כך שהמשטרה "חוקרת את עצמה", ולאחר דו"ח מבקר המדינה בנושא שגרר אחריו ביקורת ציבורית רבה, הוקמה וועדה משותפת לשר משפטים ושר המשטרה. ועדה זו המליצה על הקמת יחידה חדשה במשרד המשפטים לה ימסרו סמכויות החקירה וההעמדה לדין של אנשי משטרה", מסביר עו"ד נעם שביט העוסק בתחום המשפט הפלילי.

לדבריו, "בהתאם לכך ובמטרה להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי אשר יחקור שוטרים החשודים בביצוע עבירות פליליות, הוקמה היחידה כמחלקה בפרקליטות המורכבת משני אגפים:  האגף הראשון אחראי על החקירות והמודיעין ("אגף החקירות") והאגף השני אחראי על ניהול ההליכים המשפטיים לאחר סיום החקירה ("אגף התביעה"). בראש היחידה עומד פרקליט בכיר ודרגתו זהה לזו של פרקליט מחוז".

עד כה היחידה חוקרת שוטרים בלבד?
"במהלך השנים לצד חקירת עבירות פליליות של אנשי משטרה, בין אם במילוי תפקידם או שלא במילוי תפקידם, הוסמכה היחידה לחקור גם עבירות פליליות של אנשי שב"כ במסגרת תפקידם ועבירות פליליות ומשמעתיות של עובדי נציבות שירות המדינה".

מהם ההסברים בהצעת החוק להכפפת מח"ש לשר המשפטים?
"לאחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022. על פי דברי ההסבר לחקיקה, יחסי עבודה הדוקים ואינטרסים משותפים למשטרה ולפרקליטות יוצרים ניגוד עניינים חריף ודו צדדי כך שראשי המערכות נוהגים לחפות אחד על השני.

עו"ד נעם שביט. צילום: באדיבות המצולם

"הצעת החוק מבוססת על הטענה כי כל עוד מח"ש חלק אורגני מהפרקליטות- ביחס לחשודים הנמנים על אנשי המשטרה והפרקליטות - לא ניתן לצפות לחקירה חסרת פניות ושיקול דעת שאינו מוטה בבחינת התיק עם סיום חקירה, כאשר מדובר בבכירים במשטרה להם קשרי עבודה הדוקים עם צמרת הפרקליטות. בלשון פשוטה – לפרקליטות אין אינטרס להעמיד לדין שוטרים בכירים שסרחו ולמשטרה אין אינטרס לחקור כראוי פרקליטים בכירים החשודים בפלילים".

בעקבות הכוונה לשנות את החוק, מח"ש תחקור גם פרקליטים מפרקליטות המדינה?
"הצעת החוק מבקשת להעביר את האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות, למחלקה לחקירת שוטרים, שהיא מחלקה נפרדת ועצמאית, ולהשלמת העניין, לנתק את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, שגם ימנה את ראש המחלקה.

עו"ד נעם שביט: "במילים אחרות, בסמכותה של מח"ש "החדשה" – כמחלקה נפרדת ועצמאית גם לחקור גם את עובדי הפרקליטות (בניגוד למשטרה הכחולה "הרגילה" כנהוג כיום), בנוסף לסמכות לחקור אנשי השב"כ ועובדי נציבות שירות המדינה, וגם לגבש החלטה עצמאית לגבי העמדה לדין של מי מנחקריה (ללא כפיפות לפרקליט המדינה כנהוג כיום). מח"ש תנותק מהפרקליטות ותהיה כפופה ישירות לשר המשפטים ומנכ"ל משרדו, כשהשר יהיה המחליט הבלעדי לגבי מי יעמוד בראש מח"ש החדשה.  זאת בניגוד  לנהוג כיום כאשר מינוי ראש מח"ש מתבצע באמצעות וועדה שבראשה עומד פרקליט המדינה".

אני מבין שישנם קולות לכאן ולכאן בנוגע להצעת החוק?
"קולות התומכים בהצעת החוק טוענים כי לצד אותו ניגוד עניינים חריף כנטען, הפרקליטות אינה משתפת פעולה עם גוף הביקורת שהוקם עליה וישנה "התערבות יתר" של בכירי הפרקליטות בחקירות המתנהלות במח"ש אשר פוגעים בעצמאותה.

מנגד, אלו המתנגדים להצעת החוק סבורים כי החוק המוצע פוגע בעצמאות מערכת אכיפת החוק ומעלה חשש לפוליטיזציה של גוף אכיפה והשפעה על תפקודן התקין של המשטרה והפרקליטות, מעין "אפקט מצנן" המטיל מורא על אנשי המערכת".

היו לא מעט ביקורות על התנהלותה של מח"ש
אין זה המקרה הראשון בו נשמעו קולות הקוראים לבחון התנהלות מח"ש והועלו רעיונות והצעות שונות לשינויים ופיקוח על עבודת המחלקה.

כך לדוגמא, בפברואר 2020 החליטה ממשלת ישראל, להקים ועדת בדיקה ממשלתית בנושא התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים. ליושב ראש הוועדה מונה השופט בדימוס הרן פיינשטיין. עתירה לבית המשפט העליון (בג"צ 1182/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית ואח' נ' שר המשפטים החלטה מיום 24.02.2020) עצרה את פעילות הועדה עד החלטה אחרת.

לטענת ניגוד העניינים יש על מה להתבסס?
לא מן הנמנע כי רשויות החקירה כמו גם רשויות התביעה, כולל במח"ש, טעו ואף כשלו במהלך ביצוע תפקידן, בפרשות ציבוריות ידועות ומוכרות, אולם טעויות וכשלים מתרחשים תמיד בכל גוף ובכל מקום ללא יוצא מן הכלל.

הטענה לפיה ניגוד עניינים חריף בין בכירי המשטרה והפרקליטות הוביל בעבר למצב של "שמור לי ואשמור לך" הינה טענה שאין להקל בה ראש, המחייבת בירור ובדיקה ברמה העובדתית, שכן זכורים מקרים בעבר בהם המשטרה חקרה לעומק פרשה פלילית נגד בכירה בפרקליטות. חקירה זו הסתיימה בהגשת כתב אישום והרשעה כנגד הפרקליטה ליאורה גלט-ברקוביץ, כמו גם מקרים רבים במסגרת "פרשת הניצבים" בהם הועמדו לדין קצינים בכירים ביותר, ביניהם  הסמפכ"ל דאז ניצב ניסים מור.

כיום קיים פיקוח על עבודה פרקליטי המדינה?
בשנת 2016 חוקק חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תשע"ו-2016, במסגרתו נקבעו כלל המנגנונים והסמכויות הנוגעות לפיקוח וביקורת על פרקליטים. חוק זה הינו נדבך נוסף לפיקוח וביקורת על הפרקליטות, לצד היותם כפופים לחקירה פלילית, ככל משרתי הציבור במדינת ישראל".

אם הצעת החוק על הכפפת מח"ש לשר המשפטים תהפוך לחוק, תיווצר מציאות חדשה?
הצעת החוק הנוכחית יוצרת הלכה למעשה מעין גוף חדש, חוקר ותובע, הסר למרותו של שר אשר נבחר פוליטית. גוף זה מאגד בתוכו סמכויות חקירה ותביעה כלפי פרקליטים, זאת בנוסף לסמכויות הקיימות כיום.

מתן סמכויות אופרטיביות של פיקוח וכפיפות לשר, יהא זה שר מצד כזה או אחר של המפה הפוליטית, הממנה את ראש המחלקה באופן בלעדי, עומד בניגוד למסורת הפוליטית רבת שנים. עד היום שר המשפטים עוסק בעיקר בהתווית מדיניות, ואין בסמכותו הבלעדית למנות בעלי תפקידים מקצועיים ו/או להנחות את רשויות התביעה והחקירה כיצד לפעול במסגרת עבודתם המקצועית.

עוד ב-

עורכת הדין מואשמת שבזבזה למעלה מ-10 מיליון דולר מכספי החברה

לכתבה המלאה

עו"ד נעם שביט: "על רפורמות והליכי ביקורת יש לברך, אולם ספק אם הפתרון המוצע במסגרת הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, המפקיד כוח כה רב בידי שר אחד, הוא המענה הנכון".