בימים האחרונים אנחנו עדים לכך ששער הדולר מתרסק לשפל חסר תקדים כאשר בסוף הבוקר האחרון ירד הדולר מתחת ל-3.14, משבר שלא הכרנו בעשורים האחרונים. בשונה מכך שהרבה ישראלים, חלקם במגזר הציבורי חושבים שהתחזקות השקל היא אירוע חיובי ומקור לגאווה לאומית המסמלת את חוזקה ויציבותה של הכלכלה המקומית.

למצב הנוכחי ולחוזקו של השקל יש השפעות בעייתיות ובטווח הארוך אף הרסניות על הכלכלה והתעשייה הישראלית, דבר העלול לסכן את אחד הענפים המובילים במשק הישראלי בשנים האחרונות, תעשיית ההיי-טק הישראלית.  מה שהופך את המצב למורכב אף יותר, זה שאותו ענף שצפוי להיפגע בצורה המשמעותית ביותר במידה ושער השקל ימשיך להתחזק, הוא אותו הענף שאחראי למצב.מסובך? כן.

אז מה גרם למצב הנוכחי?
בשנים האחרונות לא עובר כמעט שבוע ללא הנפקה או גיוס חדש של חברה טכנולוגית מקומית. כל אחד מהאירועים האלה, מכניס מאות מיליונים ולפעמים אף מיליארדי דולרים למשק הישראלי. אז נכון שבטווח הקרוב המשק הישראלי נהנה מהמצב עם עלייה ברמת החיים בישראל שבאה לידי ביטוי במספר גבוה מאוד של מכירת דירות, ביקושי שיא בשוק הרכב שהובילו לכך שחלק מהיבואנים אינם עומדים בביקוש וכמובן אולי הנהינת העיקרית מהמצב היא המדינה שחווה עלייה מטאורית בהכנסות ממיסים, מה שסייע רבות בהתמודדות עם משבר הקורונה ועם הגירעון התקציבי.

בעוד שההנחה הרווחת בישראל היא שתעשיית ההיי-טק הישראלית מורכבת רובה מחברות הזנק (סטרטאפ) קטנות ובינוניות שמוכרות את הפטנטים שלהן או מנפיקות במיליארדי דולרים, לא כך המצב ולמעשה הוא הפוך. 90% מעובדי תעשיית ההיי-טק (כיום מספרם עומד מעל ל-370 אלף עובדים ולפי מחקרים ועבודות שנעשו על כך, בשנים הקרובות המספר יוכפל) עובדים ומועסקים בתעשייה היצרנית של הענף ולא בחברות ההזנק.

יסודות התעשייה המקומית בנויים על החברות הוותיקות והיצרניות דוגמת KLA, בינת, פיליפס, ווישיי, אלביט, התעשייה האווירית, מארוול וכד' שאולי לא מוכרות כמו חלק מחברות היוניקורן הישראליות אך מעסיקות אלפי עובדים כל אחת ומתבססות על מכירת מוצריהן בישראל אך בעיקר בשווקים הבינלאומיים. מנתונים שפורסמו לאחרונה, תעשיית ההיי-טק הישראלית אחראית על יותר ממחצית מן הייצוא המקומי  ולכן שער הדולר הנמוך מהווה בעיה מהותית עבור התעשייה.

אז איך משפיע שער הדולר הנמוך על תעשייה?
טרם נעשה מחקר או פורסם דו"ח על כמות החברות שצפויות להצטמצם או להיסגר בעקבות ירידת שער הדולר אבל לא חייבים להיות בוגרי תואר בכלכלה מטעם אוניברסיטה יוקרתית על מנת להבין שבעוד שאתה גובה פחות בשקלים כנגד הגידול בעלויות המקומיות, אתה במקרה הטוב מרוויח פחות ובמקרה הרע מפסיד וכפי שאנחנו מכירים את החיים זה לרוב הולך לתרחיש השלילי יותר. אם שער הדולר ימשיך ויישאר נמוך באיזור ה-3.2, בטווח הבינוני והרחוק חלק מחברות ההיי-טק הישראליות יוציאו את מרכזי הפיתוח שלהן מישראל, מה שיצמצם בצורה משמעותית את מקומות העבודה בענף וזאת במטרה לחסוך בהוצאות, למדינות בהן השכר זול בעשרות אחוזים וכך גם עלויות הייצור בכללותן, זאת  על מנת להתמודד עם הפגיעה שיוביל שער הדולר הנמוך. לדוגמא, היום במזרח אירופה מועסקים ישירות עשרות אלפי עובדים על ידי התעשיות הישראליות ובשילוב של שער דולר נמוך ומחסור קשה בכוח האדם בשוק, נראה עוד ועד חברות ישראליות המוציאות את מרכזי הפעילות והפיתוח שלהן מישראל.

אז מה ניתן לעשות על מנת לשנות את המצב ולמצמצם את הפגיעה של שער הדולר בהיי-טק הישראלי?
בנק ישראל פועל לילות וימים במטרה לאזן את שער השקל למול הדולר וכנראה שלולא הצעדים שלו המצב והפגיעה היו חמורים הרבה יותר והמכה שהייתה חווה התעשייה הישראלית הייתה קשה יותר, אבל לא רק בנק ישראל צריך לפעול למען מטרה זו. גם ממשלת ישראל צריכה לפעול במטרה להוריד את עלויות הייצור ולסייע בעידוד כושר התחרות של התעשייה הישראלית למול מתחרותיה בעולם. רק במאמץ משותף נוכל לצלוח את משבר הדולר.

אז מה הממשלה יכולה לעשות?
על הממשלה לפעול במספר מישורים, למשל, להרחיב ולחזק משמעותית את מרחב הפעולה של חברת ביטוח סיכוני סחר החוץ הממשלתית, להקים קרן גידור ממשלתית אשר תבטח ליצואנים את תנודות המטבע, לאפשר קיזוז עלויות ותשלום מיסים בדולרים ולייצר חבילות תמריצים ותמיכה לפעילויות השיווק של התעשייה המקומית בחו"ל. זאת כמובן לצד הפעולות שצריכה לנקוט הממשלה לטובת הטיפול במשבר ההון האנושי בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

הכותב הוא מריאן כהן הוא יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים