בשנה עם לא מעט הישגים לספורט הישראלי, מגיע הישג משמעותי במיוחד דווקא משופטת כדורגל – ספיר ברמן. האומץ שלה לצאת מהארון כשופטת הכדורגל הטרנסית המוצהרת הראשונה בעולם הוא צעד משמעותי וחשוב עבור החברה הישראלית.

בשעה שבמשך שנים מונעות ממשלות נתניהו שוויון זכויות לקהילה הגאה, ובזמן שלכנסת נבחרו בעידוד ראש הממשלה להט"בפובים מוצהרים כמו בן גביר ומפלגת נע"ם, משמח ומרגש להיווכח שספיר התקבלה בצורה כל-כך טבעית ומכבדת על ידי עולם הכדורגל והציבור בישראל.

זו הוכחה נוספת שהציבור הישראלי הוא מתקדם ופלורליסטי, היודע להכיל ולקבל, יותר מרבים מנציגיו בכנסת. בעוד שבפוליטיקה יש יותר מדי המחפשים את הפילוג והשיסוי, הציבור הישראלי ברובו רואה מעבר לכך, ומכיר בזכותם של כל אחד ואחת לבחור כיצד לחיות את חייהם.

העובדה שספיר קיבלה את החיבוק הזה בענף שנתפס במשך שנים ככזה שסובל מגבריות רעילה, מיזוגניה ולהט"בפוביה, מוכיחה יותר מכל את ההתקדמות הגדולה שעשתה החברה הישראלית. יחד עם זאת יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד ליום המיוחל בו יציאה מהארון בעולם הספורט תיתפס כצעד טריוויאלי.

כגבר הומו, אני מודע למעמדי הפריווילגי ביחס לחלקים אחרים בקהילה הגאה. אמנם הומואים ולסביות עדיין אינם אזרחים שווים בישראל, אך הם מתקבלים בקלות יחסית בעיני הציבור הרחב. זאת בזמן שהקהילה הטרנסית מתמודדת עם אפליה קשה ודעות קדומות אשר הופכות אפילו משימות יומיומיות כדוגמת מציאת עבודה ושכירת דירה למורכבות במיוחד. כולי תקווה שהאומץ של ספיר יגביר את הפתיחות והסובלנות כלפי הקהילה הטרנסית ויסייע לבני נוער להט"בים אשר עדין נמצאים בארון וחוששים להיות מי שהם.

הכותב: חבר הכנסת עידן רול