דעות

היעד: לאפשר לחקלאים להמשיך ולספק את ביטחון המזון של מדינת ישראל

עצמאות כחול-לבן תלויה בחקלאות כחול-לבן. לכן המשוואה פשוטה: ככל שהחקלאים יזכו לגיבוי רב יותר ולסיוע בהשקעות תקציביות מרשויות המדינה - כך יוכלו לייצר מזון איכותי יותר, בכמויות גדולות יותר ובמחיר סביר יותר

אלון שוסטר |  2
אלון שוסטר (צילום עודד קרני לעמ)
מייסדי הציונות כבר עמדו על כך שעצמאותה של מדינת ישראל כוללת רכיבים רבים. הרכיב הצבאי-ביטחוני, הוא כמובן הארי שבהם – ועל כן את יכולתנו להגן על עצמנו באמצעים צבאיים, ואת הנכונות לשלם מחירים כבדים עבור עצמאותנו, אנו מציינים יום אחד לפני חגיגות יום העצמאות, לבל יינתק מזיכרוננו הקשר המובהק. עם זאת, אנו ממעטים לציין רכיבים אחרים של עצמאותנו, אשר גם אותם יש להזכיר מעת לעת כדי שנצליח ליישם ולעדכן את חזון "האבות המייסדים" של מדינת ישראל.
ברוח חג העצמאות, עלינו לשוב ולהזכיר כי עצמאותנו כוללת בין היתר את יכולתה של מדינת ישראל לקיים את עצמה מבחינה חומרית, באמצעים שלנו, על אדמתנו שלנו. האמת צריכה להיאמר: בעידן בו אנו חיים, לא כל השפע החומרי שרואה הישראלי על מדפי הסופרמרקט מיוצר כאן. אחוז ניכר ממוצרי הצריכה והמזון הנמכרים בארץ מיוצרים במדינות אחרות ומגיעים אלינו בדרך הים, האוויר או היבשה.
בין מסורת ומורשת
גם אם לא את הכול אנו מייצרים כאן אצלנו, הרי שעצם השאיפה לייצר חלק ארי מהמזון שממנו ניזונים אזרחי ישראל, מהווה מצפן ערכי למקבלי ההחלטות במדינת ישראל - מצפן שראוי שינחה גם את הממשלות הבאות. לאחר 2,000 שנות גלות וחיים על אדמתם של אחרים, החזרה לקיום של חברה יהודית בארץ ישראל - שהיא יצרנית לא רק במרכיביה הרוחניים אלא גם במרכביה החומריים - היא ההיבט הכלכלי של עצמאות ישראל. זהו גם חידוש מסורת עתיקת שנים של חקלאות וייצור מזון, ששורשיה בספר דברים ובשבעת המינים המפורסמים של ארץ ישראל.
החקלאות הישראלית פועלת 24 ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. החקלאי הישראלי, בכוח היוצר שלו, הבורא מזון כמעט יש מאין, מהווה עוגן משמעותי במפעל העצמאות של עם ישראל בארצו. לא בכדי חקלאי ישראל הם שמסמנים את קו הגבול בכל אחת מקצוות הארץ.
"המחרשה היהודית" של יוסף טרומפלדור הפכה ברבות השנים לטרקטורים, קומביינים ורחפנים של "החקלאות המדייקת" - אך העיקרון נותר זהה. היכן שיעצרו אלה – שם ייקבע גבולנו. משם גם יגיעו הפירות המתוקים ביותר, הירק העסיסי ביותר, החלב המזין, הדגים הטעימים והביצים המשביעות אל ארוחותיו של הישראלי המתגורר ברעננה, תל אביב או חולון.
בשנים האחרונות, מחיר המילקי בברלין (כקוריוז המסמל את מחיר מוצרי המזון הטרי), הפך לנקודת ייחוס ליוקר המחייה והמזון בישראל ביחס לזה שבגרמניה. הדאגה למזון טרי איכותי וזול ככל האפשר הינה, אכן, יעד חשוב - אך יעד זה אינו מעניק הרשאה לקעקע את הייצור של פירות, ירקות, חלב ומזון מן החי מתוצרת כחול-לבן. ייבוא הוא כלי לגיטימי, בתנאי שהוא תומך הן באספקת מזון סדירה ובריאה והן בתכנון אחראי בענפי החלב והביצים - ותוך תמיכה ראויה בחקלאות הצמחית, כפי שקורה במדינות המתקדמות בעולם. אגב, מחקר שנעשה לאחרונה במשרד החקלאות, מגלה שמחירי עיקר הפירות והירקות הנצרכים בישראל זולים בה יותר מאשר בגרמניה.
לא סתם מובא כאן המחקר הזה, המספק תשובה ניצחת לכל אותם מקטרגים ומתנגדי החקלאות הישראלית - ותופתעו, ישנם לא מעט כאלה. הללו, תוקפים את המדיניות שמבקשת להבטיח את חוסנו של הייצור המקומי, מדיניות התומכת באופנים שונים בייצור מקומי על מנת להבטיח את קיומו ואת איכותו, וכמובן את יכולתו להתחרות עם ייצור המזון בחו"ל, אשר לרוב נתמך גם הוא על ידי ממשלות.
גאווה ישראלית
כאשר חברה עם כלכלת שוק הופכת לחברת שוק, הכול נמדד מבעד לחור של הגרוש. שורת המחיר, עבור המנגחים את החקלאות כחול-לבן, היא היחידה שחשובה. הם שוכחים שהחקלאות היא זו המאפשרת לנו לפרוש את אוכלוסיית ישראל לאורכם ולרוחבם של גבולותינו, כיוון שהיא מספקת פרנסה ראויה למתיישבים ביישובי הספר, במקומות שבהם מקורות הפרנסה והתעסוקה מצויים במחסור. אותה חקלאות כחול-לבן היא גם זו ששומרת על השטחים הפתוחים במדינת ישראל, ומעצבת את נופי הארץ בשדות ומטעים לרוב.
עבורי ועבור רבים כמותי, החשיבות של החקלאות המקומית להבטחת התזונה האופטימלית של אזרחי ישראל, ברורה מעל לכל ספק. בתפקידי, כמי שאמון על החקלאות ופיתוח הכפר בישראל, אימצתי את הגישה המאזנת המבקשת להשיב לחקלאים המקומיים את גאוותם כמי שמספקים את ביטחון המזון של מדינת ישראל. בשונה מכפי שהיה בממשלות קודמות (ומעידים זאת המוני החקלאים שאני פוגש), יש להם כיום אוזן קשבת בממשלה.
תפקידי, כפי שאני רואה אותו, הוא לעמוד לצד החקלאים ככל שיידרש כדי לאפשר להם לעבוד בתנאים האופטימליים ולהמשיך לספק למדינת ישראל ביטחון מזון. הרציונל הוא ברור: ככל שיקבלו יותר גיבוי מרשויות המדינה וככל שיינתן להם סיוע רב יותר בהשקעות תקציביות, כך יוכלו לייצר מזון איכותי יותר, בכמויות גדולות יותר ובמחיר סביר יותר. כך, ודאי תסכימו איתי, גם ייטב בצלחתו של האזרח הישראלי.
*הכותב הוא שר החקלאות ופיתוח הכפר
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    במחירים זולים.ולא מונופול עושק.
    יוסף ארזואן 04/2021/18
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מתי שר החקלאות יהיה אזרח הדואג לעם. ולא אחד קיבוצניק שדואג לעשוק את העם??אבטיח בגודל מילון במחיר אנ בי איי.. לאכול אבטיח אני צריך להיות שחקן כדורסל???
    סגור
  • 1.
    חמאה
    יוסף 04/2021/18
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ובגללך אין לנו חמאה, בוז
    סגור