מתחילת הלחימה, טורקיה השמיעה ביקורת חריפה על ישראל. הפרלמנט הטורקי יצא בהכרזה משותפת נגד ישראל שעליו חתומות כל המפלגות בפרלמנט, הוכרזו שלושה ימי אבל בטורקיה, כלי התקשורת הטורקיים היו שותפים להפצת המסרים שיוצאים מעזה, וברשתות החברתיות בטורקיה יש ביטויי אנטישמיות חמורים.

בנוסף, יצאה בישראל אזהרת מסע מטעם המועצה לביטחון לאומי לכל הישראלים לצאת באופן מידי מטורקיה (דרגה 4 - הרמה הגבוהה ביותר של אזהרת מסע). בחקירות שעוד ייערכו של מה שאירע ב-7 באוקטובר יש להניח שיימצא משקל גדול גם לפעילות חמאס משטח טורקיה כחלק מהגורמים שאפשרו את המתקפה הקטלנית.

סיבות אלו ועוד גרמו לגורמים עבריינים ישראליים שהתגוררו בטורקיה בעת האחרונה, לחפש יעדים אחרים למגורים. חלק מהעבריינים מבוקשים על ידי משטרת ישראל כבר כמה שנים בגין עבירות רצח, הלבנות הון וניסיונות חיסול של עבריינים יריבים ולרבים מהם יש דרכונים זרים של ארצות הברית, מרוקו ופורטוגל, מה שאפשר להם לתמרן בין המדינות.

עבריין אנונימי שעזב את טורקיה לטובת זנזיבר והסכים להתראיין למאקו, אמר: "אי אפשר היה להישאר בטורקיה. חברים שלנו פחדו לצאת מהבתים. רובם גרים באיסטנבול. הבנו מהר מאוד שלא רוצים ישראלים במדינה והחלטנו לעזוב. חלק קטן עזב ללימסול ולרנקה בקפריסין אבל כמה עבריינים החליטו להקים קומונות זמניות במקום מרוחקים כמו זנזיבר ומומבסה".
 
עוד הוסיף: "טורקיה הייתה אסון בשבילנו מאז שהמלחמה פרצה. אפילו העבריינים המקומיים ואנשי עסקים שהיינו בקשר עסקי איתם התחילו לעשות לנו פרצופים בגלל שאנחנו ישראלים, אמרו שהממשלה שלנו רוצחת ילדים בעזה. זה הגיע למצב שלא יכולנו יותר להישאר שם ולכן החלטנו לעזוב. אני לא חושב שנחזור יותר לטורקיה, מה שהשארנו בבתים השכורים שיהיה להם לתרופות. העיקר שאנחנו במקום בטוח יותר ושקט ורחוק".