מזה ל43 שנה - מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים - שכתבי ועורכי התקשורת בארץ (מלבד עיתונאים שכותבים עבור עיתנים וואתרי אינטרנט ימניים), מתעלמים בכוונה תחילה מכך שהסכמי השלום עם העולם הערבי הם בעצם הסכמים בין ממשלות בלבד, וממשלות המדינות שחתמו שלום עם ישראל (שלא לדבר על אלה שלא) עושות הכל כדי למנוע את הטמעת השלום בקרב אזרחיהן. להיפך - הן מעודדות תעמולה אנטישמית ואנטי-ישראלית פרועה בכלי התקשורת שלהן, ומהוות גורם מרכזי בשטיפת המוח 24/7/365 של אזרחיהן נגד שלום עם ישראל, נגד דו-קיום עם ישראל ועם היהודים ונגד אפשרות שאי פעם ייכון שלום עם ישראל. כך מצרים, כך ירדן, כך הרש"פ (שעימה נחתם הסכם ביניים ולא הסכם שלום כי כאן יש סינתזה בין השלטון לנתיניו נגד שלום עם ישראל והכרה בה), כך גם באיחוד האמירויות וכך גם בכל מדינות ערב וכמובן ברש"פ. אך אזרחי ישראל שצורכים את אמצעי התקשורת "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", ערוצים 11-13, גל"צ ורשת ב' - לא יודעים כל זאת כי העורכים והכתבים מעלימים את העובדה הזו מהם. לכן מפתיע שאותם כתבים שעסוקים בהשתקת והכחשת העובדה הזו כל השנים, מגלים הפתעה כשהם חוזים אותה על בשרם.

הבעיה היא בחינוך ובתקשורת שמחנכים לשנאת ישראל והתושבים גדלים על זה מהילדות.השליטים במדינות ערב תומכים בזה או מקסימום מתעלמים.עד שזה לא ישתנה בלחץ בין-לאומי אין סיכוי שהיחס ישתנה.

עצוב מאוד. הבעיה שהחלום של השמאל לשלום והקריאה של הימין להמשך והעמקת הלחימה האין סופית יעייפו בסוף את כולנו (ממש את כולנו). אם יש ללימבו זה פתרון - לא נראה לי שנדע בעתיד הנראה לעין.

ואם נדמה לכם שזה יישאר בקטאר- טעות גדולה שבוע מהקמת ממשלת בן גביר זה יקרה בכל העולם. נאכל מה שבישלנו.

זה מה שקורה כאשר אין משרד הסברה וכול חברי הכנסת והראש שלה עסוקים בגובים שלהם מדינה מטומטמט