ש"ס בדרך לבחירות עם קמפיין על אנשים רעבים ללחם ומצוקות עוני. האם תקופת שהותו של דרעי בכלא עיצבה את השקפת עולמו ביחס לאוכלוסייה המוחלשת של מדינת ישראל? ש"ס לאן? | כתבה חמישית בסדרה 

גדלתי בבת ים, בשכונת עולים. אני מכיר את שכבות האוכלוסייה האלה, אבל אף פעם לא ראיתי את התחתית של התחתית. פתאום, שם בכלא, פגשתי מצוקות נוראיות, ואמרתי, ריבון העולמים, איך אפשר לשפוט אנשים כאלה? פגשתי אנשים שנכלאו פעמים רבות בגלל עבירות כמו גנֵבה או סחר בסמים, אבל כשמקלפים את הקליפה החיצונית מכירים את האדם. רואים מה הוא עבר, איפה גדל, מאיזו חברה הגיע.

למדתי המון על האנשים האלה. לא אשכח כל ימי חיי את ראש השנה ואת יום הכיפורים של אותה שנה שבה נכלאתי. אלה היו ימי התעלות רוחנית והזדככות והיטהרות. דווקא שם הרגשתי את זעקתו של דוד המלך: 'ממעמקים קראתיך השם'. דווקא במקום הנמוך שבו נמצאתי, התפילות וההתעלות היו אדירות. הרגשתי שתרמתי הרבה, כיוון ש'במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש'. "מיום כיפור הראשון אני זוכר מחזה יוצא דופן. מנהל הכלא שאל אם אני מסכים שכל האסירים יתפללו יחד איתנו. אמרתי לו: אדרבה, הרי מה אנחנו אומרים בכל נדרי? שאנחנו מתירים להתפלל עם העבריינים. זו ההזדמנות הכי גדולה שיֵשבו עם כולם. כך, באופן חד פעמי, התירו לכל האסירים להתאסף לתפילה. "מנהל הכלא הזהיר אותי שזה לא יהיה קל, שמדובר באסירים שמרצים מאסר עולם על רצח ושיהיה קשה לשמור על הסדר. בסוף באו מאות אסירים ואנחנו הקמנו אוהל גדול.

אמרתי למנהל: אני אחראי על הסדר, תשאיר לי את זה. יהיו תפילות כדת וכדין, ואני מבטיח לך שיהיו תפילות ולא שום דבר אחר. וכך היה. אמנם הנהלת בית הסוהר ערכה גיוס חירום ומפקד הכלא היה שם, אבל ברוך השם — לא נדרשה התערבות של אף אחד. "לעולם לא אשכח את התפילות הללו, את קבלת עול מלכות שמים, את ה'שמע ישראל', את 'השם הוא האלוקים'. כמה דקות לפני תפילת נעילה אמרתי דרשה. רגע לפני ששרים 'אל נורא עלילה' השתררה דממה מוחלטת. ראיתי את הסוהרים נכנסים לכוננות. הם חששו שמישהו יפר את הסדר. "תקשיבו, צדיקים", אמרתי. "יש סגולה של הרש"ש (ר' שלום שרעבי) הקדוש למי שרוצה להינצל בדין, לזכות שימחלו לו על כל עוונותיו ושתהיה לו שנה טובה, שנה של בריאות, פרנסה והצלחה. רוצים לשמוע אותה?" כולם שאגו, 'כן.' אמרתי להם: "הקשיבו רבותי. הרש"ש הקדוש אומר, שכל אחד יקבל על עצמו קבלה אחת. לא חשוב אם היא קטנה או גדולה. אבל קבלה גמורה, בלב שלם, בין אם זו קבלה בין אדם לחברו או בין אדם למקום. קחו דבר אחד שאתם לא טובים בו, אבל אל תיקחו קבלה גדולה. מי שלא שומר שבת, למשל, שלא ייקח על עצמו לשמור שבת לגמרי. הוא לא יעמוד בזה. שיחליט שהוא לא נוסע בשבת או שהוא לא מעשן בשבת, משהו קטן". ביקשתי שנהיה בשקט למשך שלושים שניות, ורק אז נתחיל בתפילת הנעילה.

השתרר שקט מוחלט, ואחר כך התפללנו תפילה מדהימה. בכלא למדתי להכיר אנשים שלצערי לא שפר עליהם גורלם. אנחנו כחברה לא הצלחנו לטפל בהם ובסוף הם שילמו את המחיר. אנחנו חושבים שהפתרון הוא לכלוא אותם בבתי סוהר, אבל הפתרון הוא חינוך. צריכים לזכור שיש לנו חברה חלשה, 'וחי אחיך עמָך'. אסור לנו שבגלל יצר ההצלחה כל אחד ידאג לעצמו, יגרום לשכוח מהשני. כחברה, כממשלה, כאישי ציבור, כאנשים פרטיים, אנחנו לא מודעים לזה מספיק. זו אחריות אישית שלנו, של כל אחד ואחד.

עוד ב-

ההזדמנות של אריה דרעי: המבוגר האחראי בפוליטיקה החרדית

לכתבה המלאה

כאן, לדעתו של דרעי, צריך להיכנס לתמונה הציבור החרדי, לפתוח את ביתו לאנשים האלה ולסייע להם.