גולן יוכפז ייכנס לתפקידו כמנכ"ל תאגיד השידור הציבורי ויעשה הכל כדי להצליח, בו בזמן שרבים ימתינו לכישלונו. זהו ענף התקשורת: אין באמת חברים, הקולגה של היום היא הסכינאית של מחר, העוזר של מחרתיים הוא המחליף שלך בעוד שבועיים. יוכפז נכנס עתה לג'ונגל סבוך במיוחד: התאגיד עדיין נושם בפינות מסוימות שלו את האוויר המחומצן מדי של רשות השידור, כך שבהרבה מחלקות יתבוננו במנכ"ל הנכנס ויבחנו אם יש פוטנציאל לטרף קל.

אבל הטרף לא אמור להיות קל. יוכפז מנוסה ומבין דבר או שניים או שלושה בניהול אנשי תקשורת: הוא לא אמור להגיע כדי לרצות את העובדים, לא להתקפל בפניהם ולא לספק להם אזורי נוחות. הנטייה הטבעית של עובדים רבים במקומות כגון התאגיד, היא להתנהל באופן שניתן לכנות - "עובדי מדינה", שם הקוד לעובדים שאינם באמת עובדים. אבל בעוד שמנכ"לים בעיריות או ברשויות מקומיות ושאר זרועות של המדינה, עסוקים בסדר היום של עובדיהם, ליוכפז יש קהל אחר. הלקוחות שלו הם הצופים והמאזינים בישראל, לא העובדים בתאגיד. איך לומר, עליו לזכור זאת גם כשתלונות עובדים יעלו את מד הלחץ במשרדו. 

זרוע הטלוויזיה של התאגיד הוכיחה בשנתיים האחרונות לאלו תוצאות יפות ניתן להגיע אם עובדים באמת ולא רק באים לעבודה. הסדרות הטובות ביותר על המסך הישראלי יצאו בעת האחרונה מהתאגיד. זה די מבייש את הערוצים המסחריים וגם את רשות בשידור בימים אחרים, התאגיד חשף את כולם באזלת יד ויצירה. כך נראה הישג: הסדרות של התאגיד הצליחו לסחוף צופים אל אפיק 11 - נכון שאחרי שנים של חוסר שימוש, בהתחלה נדרשה קצת תרגולת כדי ללחוץ על המספר בשלט, אבל הנה בסוף זה קרה.

את ההישג של הטלוויזיה יוכפז צריך לשכפל גם לרדיו ולדיגיטל. אם חצי מדינה מדברת בכל בוקר על ינון מגל ובן כספית, אז יוכפז אמור לראות בכך בעיה: עליו לחשוב איך הוא משנה את השיח. על התאגיד ליצור רדיו כזה שיגרום למשל לכספית ומגל להיות מודאגים ומוטרדים, אבל בקטע חדש: לא האחד מהתפרצויות הכעס של השני, אלא מהרייטינג.

גם באגף הדיגיטל יש לחשוב מחוץ לזרם המקובל. לפי לא מעט מחקרים בנושאי תקשורת ושידור, הדיגיטל של היום הוא הטלוויזיה של מחר. אם יוכפז יצליח להפוך את המידע הזה לאסטרטגיה, הוא והתאגיד יוכלו להיות פורצי דרך ולהפוך את הדיגיטל של התאגיד לסוג של טלוויזיה נוחה וידידותית למשתמש. זה מה שרוב הציבור מחפש היום – קליל, נוח, נגיש. לא בדיוק מה שעולה בראש כשחושבים על תאגיד השידור הציבורי. ובכן, איך לומר, הנה משימה ליוכפז.

אבל קל לדבר, "להפוך מידע לאסטרטגיה", אוקיי, איך עושים את זה? המציאות בשוק העובדים בישראל היא שצפים בה כיום אינספור כישרונות שרק מחכים להזדמנות בענפי דיגיטל שונים, מייחלים לתעסוקה. התחום המכונה למשל "קידום אתרים" הופך כיום ל"חלבן" של פעם - כולם רוצים לעסוק בזה, אנשים מאמינים שזה "מקצוע ביד". בלי קשר אם הם צודקים או טועים, ליוכפז יש הזדמנות ליהנות מההיצע הרב. זה יביא לו כוח עבודה רעב של טאלנטים בתחילת דרכם, בעלי ראש פתוח ורעיונות כיצד לעשות זאת נכון, ועם בונוס הכרחי לתאגיד: עלות שכר נמוכה.
 

בגיל 48, מאחורי יוכפז יש היסטוריה של הצלחות במגוון תפקידים עיתונאיים והוא נחשב לדמות מקצועית מוערכת, אבל מנגד, בואו נגיד זאת כך: גם שנת 2019 שבה שימש מנכ"ל "חדשות 13" מספקת הבהוב מסוים אצלו ברזומה. לפי ויקיפדיה יוכפז "עזב את תפקידו, זאת על רקע חילוקי דעות מקצועיים כבדים בינו לבין נציגי בעלי השליטה בחברה". כל כך הרבה אנרגיות נפשיות ותקוות, מסתכמות בסוף באיזו שורה ויקיפדית שכזאת, לקוניות אכזרית

עוד ב-

הרייטינג לא ממריא: זה הניסיון החדש של תאגיד השידור

לכתבה המלאה

גם עכשיו יש מי שיחכו ליוכפז בדרך למטה. אך מנגד, יש את הצופים והמאזינים וצרכני התקשורת בישראל. הם דווקא ממתינים לו כולם בדרך למעלה.