עמית סגל בטור חריף ל"המוסף בשבת" של ידיעות אחרונות. היום (שישי) סגל פירסם טור אחרי הקריאה של הספר של העיתונאי ברק רביד "השלום של טראמפ". סגל מציג בטור את הרשמים שלו על אחד הנשיאים היותר שנויים במחלוקת בהיסטוריה האמריקאית, דונלד טראמפ. 

סגל כתב: "אחרי סדרה מהממת של מחוות לישראל – מהכרה בריבונות בגולן ועד השגרירות בירושלים – פשטה בימין הישראלי הטענה שדונלד טראמפ הוא כורש החדש: הגרסה האמריקאית של השליט הפרסי שהיטיב עם העם היהודי. בתום קריאה בספרו של ברק רביד, 'השלום של טראמפ', הנשיא ה־45 של ארצות־הברית נראה דווקא כמהדורה מודרנית של אחשוורוש: שליט קפריזי, נתון להשפעת יועציו המסוכסכים שמתמרנים אותו כל אחד בתורו, מישהו שהאסטרטגיה הבינלאומית שלו נגזרת מכבוד ומחנופה. הרגע האחשוורושי ביותר הוא כמובן היממה שבה ישראל כמעט סיפחה את כל ההתנחלויות ואז נבלמה בידי טראמפ".

סגל הוסיף כי לאחר המהלך של טראמפ: "מחצית מעיתונאי ישראל, כולל החתום מטה, דיווחו שהריבונות היא עניין של ימים. המחצית השנייה, בראשות רביד, התעקשה שהממשל מתנגד. 'הרגשתי אידיוט', מספר רביד על תחושותיו לאחר שהשגריר בישראל ומזכיר המדינה הודיעו שהריבונות בדרך, ומספר שהתקשר לעיתונאי אמנון אברמוביץ' והירהר באפשרות להתפטר מתפקידו. למחרת אני הרגשתי אידיוט, גם בלי צורך לצלצל לאברמוביץ': בלילה גברה הגישה של ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט על זו של דיוויד פרידמן ומייק פומפאו, הריבונות הוקפאה, והעיר וושינגטון נבוכה".

סגל המשיך: "שני הצדדים צדקו, מסכם רביד: המאבק הוכרע על חוט השערה הכתומה. הכותרות שהידהדו ברחבי העולם מהספר החדש התמקדו בחוות דעתו הצבעונית של הנשיא לשעבר על ראש הממשלה לשעבר. באופן מוזר זו החמצה. טראמפ מתברר כאחד האנשים הפחות משמעותיים ופחות מבינים ביחס לתוכנית טראמפ. הגילויים החשובים בספר עוסקים בקושנר ובפרידמן שמשכו את 'דיל המאה' איש־איש לכיוונו: פרידמן ראה בשלום עם העולם הערבי מסווה דק לסיפוח ההתנחלויות, וקושנר ראה בסיפוח ההתנחלויות פיתוי ריק בדרך לשלום עם העולם הערבי. כל אחד חשב שהוא המשיח, והשני החמור".

עוד ב-

טראמפ מטיל פצצה: התאכזבתי מנתניהו. Fuck him

לכתבה המלאה

סגל סיכם: "טראמפ עצמו מצטייר כהפוגה כמעט קומית: מי שמתאהב באבו־מאזן ואז צועק עליו, קורא לנתניהו להקפיא את כל ההתנחלויות ואז מאשר לספח אותן, עולב ונעלב, קלולס מושלם. הספר המרתק עתיר בגילויים: למשל, העובדה המדהימה שגנץ עקף את האמריקאים משמאל, מוחה באוזניהם מדוע אינם תומכים בפינוי התנחלויות מבו־ דדות לעת הסכם. ניכרת גם הטיית מקורות מסוימת, טבעית: זו בעצם הביוגרפיה המדינית של קושנר, "פעיל דמוקרטי" כפי שהוא מכונה בספר על ידי אחד מיריביו המתוסכלים בוושינגטון. סירובם של נתניהו, פרידמן, דרמר ויוסי כהן להתראיין לספר מקשה על הבנת הסי־ בות שבשלהן טראמפ לא אהב את ראש ממשלת ישראל, ובכל זאת הגשים כמעט את כל חלומותיו. ישראלי פט־ ריוט שיקרא את הספר יסיים אותו כשהוא ממתין לחזרתו של טראמפ בתקווה גדולה – ובבעתה גדולה לא פחות".