אם יש מישהי שלא מהססת לדבר על יחסי יהודים-ערבים, על החוליים בחברה הישראלית, בין אם זה מוצא חן ובין אם לא, הרי שלוסי אהריש היא הדמות הראשונה שעולה לראש. בשיחה עם חיים אתגר באולפן קשת 12 היא נתנה את הזווית שלה לאירועים המחרידים בערים המעורבות בישראל על רקע האלימות הערבית נגד היהודים.

אהריש סיפרה: "אני חייבת להגיד לך שאני מנסה להסביר לעצמי את כל התמונות שאני רואה בימים האחרונים, אף פעם לא דאגתי לגבי מה קורה בגבולות של המדינה, כי תמיד ידעתי שלמדינה הזו יש צבא מספיק חזק כדי לדעת להגן על עצמה, גבולותיה, אם בדרום ואם בצפון. אבל תמיד אמרתי שבתקופה האחרונה מה שהכי מדאיג אותי זה מה שקורה בתוך המדינה עצמה. אני חושבת שהרבה מאוד שנים אנחנו חווים הסלמה בכל מרקם היחסים שלנו כאן, אם זה יהודים בינם לבין עצמם ובין יהודים לערבים".

"אני חייבת להגיד לך שאני רואה את התמונות בטלוויזיה ואני לא מאמינה באמת, אני לא מאמינה שזה מתקיים במדינה הזו, במדינה שלי. אני רואה עיתונאים מותקפים ברחוב ואנשים צועקים 'הם יהודים אל תתקפו אותם', אני רואה ערבים ששורפים בתי כנסת, ערבים שמבצעים לינץ' ביהודי ויהודים שמבצעים לינץ' בערבים ואני לא מאמינה שזה המקום שהגענו אליו. אני לא מאמינה שאנחנו כחברה נתנו לזה להגיע למקום כזה".

"חיים אתה יודע שאפשר להגיד ולהצביע על המון סיבות, אבל אני חושבת שבימים כאלה וניסיתי לנסח את עצמי כמה פעמים, המילה שצריכה להיאמר היא סליחה. סליחה בפני אותו רוב שהושתק בשנים האחרונות, רוב דומם שוחר שלום שהושתק על ידי קולות של קיצונים, שלא מסוגל להוציא הגה מפחד שמא יקללו אותו, יאיימו עליו, שיהפכו אותו לבוגד. אני מסתכלת ואומרת למה הגענו למקום הזה? למה לא ידענו לעצור את זה ולשים קו? למה טיטאנו את זה מתחת לשולחן, אמרנו שזה לא יזלוג לרחוב. אבל שמישהו שאין לו בעיה ואומר לך בפנים גלויות שאתה בוגד, שהוא רוצה שיאנסו אותך, שיהרגו אותך, שתסבול את הסבל הגדול בחייך, לא תהיה לו בעיה לתפוס אותך ברחוב ולעשות בך לינץ'".

הסכנה שבהסלמה: "בנאדם שנכנס לחנות ורצח אמא לילד אוטיסט לפני כמה שבועות, לפני חודש, לא תהיה לו בעיה לרצוח את השכן היהודי שלו, וזה בדיוק העניין, לשם אנחנו הגענו, שהאנשים קיבלו את החוק לידיים ולא היה מי שיעצור אותם במשך כל התקופה הזו".

על הוריה הערבים שחיים בישוב יהודי: "אני לא ישנה בלילה בשקט, אני בלילות האחרונים חיים ביליתי בממ"ד כמו כל תושבי מדינת ישראל, כמו תושבי הדרום שאני לא רוצה לדמיין מה עבר עליהם במשך כל השנים האלה. אתה רואה את התמונה של הממ"ד שבו ילד נלקחו חייו לצד האנשים ששמרו עליו מכל משמר ואמא שלו שנפצעה באורח קשה. אתה מסתכל ואומר לך כמוני עם תינוק בן חודשיים ובעלי בממ"ד, אתה לא יכול לשמור עליו מכל משמר. ההורים שלי בממ"ד בדימונה וזה מפחיד אותי, אני מפחדת עליהם בבית שלהם, מפחדת שמישהו ייקח את החוק לידיים ויחליט שזה לא המקום שלהם, זה מפחיד".

מה היא רואה ברחובות: "באיזור שאני גרה, שלח מישהו מאחד הביניינים לידי שהוא שלח בקבוצת ועד הבית שאת הערבים צריך לרצוח בעודם תינוקות ויש לי תינוק בבית. להגיד לך את האמת, אני לא יודעת איך הגענו למקום הזה שאנחנו מתבטאים ככה, שאיבדנו צלם אנוש ואני אומרת בפה מלא שאני מפחדת, אי אפשר שלא. ראיתי את ראש הממשלה לפני יומיים וזו הפעם הראשונה ב-14 שנות שלטונו, שהוא קם ודיבר כמו ראש ממשלה. שיוועתי ורציתי את זה כל כך הרבה זמן, באמירה חדה וברורה שלא משתמעת לשתי פנים, שיש דברים שלא עוברים עליהם לסדר היום ושאלתי את עצמי אם זה לא קצת מאוחר מדי".