נועה קולר. את בכל מקום. איך זה מרגיש?
"זה בעיקר מאוד מאוד נעים. לפעמים יש לי קצת יותר מדי אבל בגדול זה לקבל הכרה ולקבל הכרה זה חשוב וכיף".

לפני שנה יכולת לתאר לעצמך את מה שמתרחש עכשיו?
"לא יכולתי לנחש שום דבר ממה שקורה עכשיו. נורא קיוויתי שהסדרה תצליח, והתרגשתי מזה שהיא הצליחה מאוד. אבל ממש לא יכולתי לנחש שזה יראה ככה".

מה את חושבת שהתפוצץ עכשיו? הרי אנחנו רואים אותך המון שנים בתיאטרון ובטלוויזיה בכל כך הרבה תפקידים.
"אני חושבת שהדבר השונה הוא שקיבלתי הכרה כיוצרת. עד עכשיו הייתי בתפקידים שאחרים כתבו ופעם ראשונה שהקהל נחשף לכתיבה, שזה דבר שתמיד התעסקתי בו אבל הוא עוד לא ראה אור וזה פעם ראשונה שקיבלתי דריסת רגל כיוצרת וזה חדש ומרגש".

חיכית שיגיע הרגע שיכירו בך כיוצרת ולא רק כשחקנית?
"מאוד חיכיתי שיצירה שאני כותב תראה אור גדול. כתבתי בעבר לתיאטרון וזאת פעם ראשונה שאני כותבת לטלוויזיה ובטלוויזיה יש קהל רחב. מאוד רציתי ואני רוצה עוד, רוצה שיכירו אותי כתסריטאית".

ויש עוד דברים בקנה חוץ מחזרות 2?
"יש לי עוד דברים ורעיונות. לא דברים פרקטיים אבל כן, יש רעיונות".

את אמנם יצרת את חזרות אבל גם שיחקת בו את התפקיד הראשי וזה מרגיש שבסוף עם ישראל אהב את איריס יותר משאהב תפקידים קודמים. מה באיריס עושה את זה?
"אני מהמרת, אני לא באמת יודעת. אולי משהו באיריס שהיא לא נבוכה מהפגמים שלה. הפגמים שלה חשופים. כל הדמויות אגב בחזרות. גם כשהיא מנסה להיות יותר קוקטית, יותר חכמה, יותר טובה ממי שהיא אנחנו מיד רואים שזה לא הולך לה, ועם זה אנחנו מזדהים".

 

שיחקת המון תפקידים, עם מגוון גילאים וסגנונות. בסוף מה התפקיד שהכי ריגש אותך לעשות.
"כמעט בכל תפקיד הלב שלי שם. אני נהנית משירה שטיינבוך ב'קופה ראשית' מאוד, אני מתה עליה. ונהניתי ב'הנערים' וב'לעבור את הקיר' ו'להעיר את הדוב'. תמיד הלב שלי שם בכל תפקיד שאני עושה כמעט. אבל הכי נהניתי מאיריס ושירה. כי אני חושבת שאיתן עשיתי את הדרך הכי ארוכה. בקופה ראשית עכשיו אנחנו הולכים לצלם עונה שלישית ואיריס אני כותבת אותה מיליון שנה ויש לי איתן מערכות יחסים מאוד ארוכות".

דיברת על שתי דמויות מהטלוויזיה, הבית שלך לא בתיאטרון?
"אני לחלוטין יותר נהנית מלשחק מול מצלמה מאשר בתיאטרון. החינוך שלי בא מהתיאטרון, המקורות שלי הן תיאטרון אבל כרגע אני הרבה יותר נהנית לשחק מול מצלמה. הרבה יותר אני".

נדבר על העובדה שנבחרת להיות היפה והנכונה של פנאי פלוס?
"את רוצה לדבר על זה, אני לא יודעת מה להגיד זה נורא מצחיק וכיף. זה גם לא רק מצחיק וכיף. אני שמחה מזה מאוד".

תסבירי.
"יש משהו בלמקם אותי שם שמרשה לי איזה מין חופש להרשות לעצמי להיות יפה שזה משהו שתמיד היה אישיו אצלי. זה שיחרר שם איזה נקודה".

היית צריכה את היפים והנכונים בשביל להרגיש יפה ונכונה?
"ניראה לי שזה לא עובד ככה. אתה קודם מצליח להכתיר את עצמך ואז עולים אליך. אני שחררתי את  עצמי להיות יפה אז אחרים יכולים להצטרף. לא מכתירים אותך אם אתה לא עושה את זה בעצמך לפני זה"

שאלת המיליון, מה יהיה עם חזרות 2?
"מי יודע? אם מישהו עולה על התשובה... למה כל כך רוצים את חזרות? אולי משהו חדש? אני לא יודעת לענות לך זאת האמת. אני כרגע לא כותבת חזרות 2. לאט לאט נבין מה קורה עם זה".

אומרים שקשה להגיע לפסגה אבל יותר קשה להישאר בה. זה אישיו עכשיו?
"אני לא כל כך רוצה לדבר במושגים של פסגות ועמקים אלא לעניין את עצמי, ליצור כשיש לי משהו חשוב להגיד או מעניין להגיד. לשחק כשמגיע תפקיד טוב. פשוט להמשיך לעשות את העבודה בלי ההקשרים של למעלה ולמטה".