תקשורת ומדיה

עסקת החטופים: זה הזמן להפעיל את "הלב היהודי"

אותו לב יהודי שליווה אותנו, וייחד אותנו כעם, לאורך השואה, במלחמות ישראל, באסונות קשים ובמשברים חברתיים, נקרא עכשיו שוב לדגל – אולי באחת המשימות המוסריות והרגישות ביותר שעמדו לפנינו: החזרת החטופים

עמיחי זבולוני | 16/1/2025 18:23

כשהמלחין לודוויג ואן בטהובן טבע לפני יותר מ-200 שנה את המשפט: "אינני מכיר סימן אחר לעליונותו של אדם, אלא טוב לב", קשה שלא לדמיין כאילו הוא דיבר על העם היהודי.

עם שבמהלך הדורות התעלה על משברים בלתי נתפסים, עמד איתן מול אויבים אכזריים, אך תמיד שמר על עליונות מוסרית. אותה רוח ערכית נטועה עמוק עמוק בצה"ל, אשר שנים אנו מתגאים בו כ"צבא המוסרי בעולם", ובחברה הישראלית כולה, שנבנתה על יסודות של ערבות הדדית, נתינה, ואהבת הזולת.

במילה אחת, אפשר לכנות את הערך הזה: "הלב היהודי".

אנחנו מצויים היום בשעות גורליות, רגע לפני עסקת חטופים מורכבת ומטלטלת. זו אינה עסקה פשוטה. היא מעוררת רגשות עזים וחששות כבדים מפני השלכותיה, אך גם תקווה ואמונה שתוביל למעין סיום של אותו מסע מטלטל שהחל בבוקר השבעה באוקטובר 2023.
על כל אחת ואחד מאיתנו לזכור, כי העיסוק בעסקה הזאת איננו רק פוליטי או ביטחוני – הוא קודם כל אנושי ומוסרי. זהו הזמן שבו כל חלקי החברה שלנו צריכים להפעיל את "הלב היהודי", כדי להתמודד עם המורכבות שבפניה אנחנו עומדים.

עמיחי זבולוני (צילום: יח"צ)

למתנגדי העסקה: הפעילו את הלב היהודי שלכם ודמיינו שמדובר בילד שלכם, ההורה שלכם או אדם קרוב אחר שנמצא כבר למעלה משנה במנהרות חמאס בעזה.

לתומכי העסקה: הפעילו את הלב היהודי שלכם והבינו את הפחד, הקושי, והחרדה של אלה החוששים מההשלכות ארוכות הטווח של שחרור מחבלים מסוכנים.

לנבחרי הציבור שלנו אומר, הפעילו את הלב היהודי שלכם והביעו את עמדותיכם בנושא תוך מתינות, מחשבה זהירה והרגישות הגדולה ביותר. קבלו אפילו טיפ על הדרך, ניתן גם להביע את עמדותיכם בנושא, בחדרים הסגורים של מקבלי ההחלטות ולאו דווקא בפומבי. זה לא הזמן להביע עמדות נחרצות ואיומים שונים בפייסבוק או בטיק טוק – זה הזמן להפעיל את הלב.

השנה האחרונה קרעה את החברה הישראלית מבפנים. סבבי לחימה מלאי אובדן וכאב, ולצידם מחלוקות חברתיות קשות, ערערו את האמון בין האזרחים למדינה והגדילו את הקיטוב והמתח בין המגזרים השונים בתוכנו. העסקה הזו יכולה להיות הזדמנות נדירה לשיקום. עלינו להתאחד, לשלב ידיים, ולהפוך את הכאב המשותף לבסיס לבנייה מחודשת של החברה שלנו.

בסופו של דבר, העסקה הזו היא איננה רק החלטה מדינית או ביטחונית – היא תיקון מוסרי. היא חוב פתוח מאז אותו בוקר ארור של השבעה באוקטובר. חוב שנדחה מתוך חשש לפרוע אותו בשל השלכותיו – אבל כמו כל חוב, במקום להצטמק או להיעלם הוא המשיך לגדול ולתפוח.

כדי לסיים את סיפור החטופים ולצאת יחד לדרך חדשה, אנחנו חייבים לקחת אחריות כחברה – כל אחד מאיתנו, ללא יוצא מן הכלל. המנהיגים שלנו, משני צדי המפה הפוליטית, חייבים לשמש דוגמה אישית. במקום להציג את עסקת החטופים כ"נטל", הם צריכים להציגה כהוכחה לעמידה שלנו על אותם ערכי ערבות הדדית אשר מאפיינים את העם שלנו ועל ערכיהם נוסדה מדינת ישראל.

הדרך קדימה מתחילה כאן: עלינו לסגור את הסיפור הכואב הזה יחד, מתוך רגישות, חמלה ואחדות, ולהראות לעולם, ולהוכיח בעיקר לעצמנו, שאנחנו עדיין עם אחד, עם לב אחד.

זה הזמן להפעיל את "הלב היהודי" – עבור החטופים, עבור משפחותיהם, ועבור כולנו.