המאמר המכפיש שפרסם יריב אופנהיימר באתר זה, נגדי ונגד חבריי, אודות "פרשת שדה תימן", מאשר בדיוק את מה שאנו טוענים. אין הוכחות, אין ראיות, אין עדויות, אין אפילו מתלונן, אבל יש חריצת דין בלא משפט. 

"חיילים על מדים צולמו כשהם לוקחים אסיר פלסטיני כפות לפינה, ובליווי כלב תקיפה מבצעים בו מעשה סדום, שוב ושוב עד כדי פציעה קשה, דימום ואשפוז. מחזה מזוויע, סאדיסטי", כותב אופנהיימר. אך האם התפוז המכני שהוא מתאר קרה במציאות? 

יש את כל הסיבות לחשוב שלא, ועד כה לא סופקה הוכחה אחרת. שלא לדבר על כך שבעולם מתוקן, אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. לא ברור מדוע הכלל הזה לא תופס מבחינת אופנהיימר כאשר מדובר בחיילי צה"ל.

בניגוד לדבריו, לסרטון שהודלף באופן מגמתי לערוץ 12, יכולים להיות אלף ואחד הסברים. מה שבטוח, בניגוד להשמצה שלו, לא רואים בו מעשה סדום. לְמעשה כמעט לא רואים בו כלום בסרטון, משום שהחיילים הציבו מגינים שמסתירים מהמצלמה את מעשיהם. גם ההסתרה עצמה אינה מלמדת דבר, שכן החייל שהתראיין בפטריוטים ותיאר את נהלי העבודה בכלא הקשה, הסביר שאלה הפקודות. 

כך שאופנהיימר מוליך שולל את הקוראים - פעמיים. פעם אחת כשהוא קובע מה קרה בשדה תימן, ופעם שנייה כשהוא טוען שאני ועמיתיי מגינים כביכול על הזוועה שהוא פוסק שהתרחשה. "אין צידוק לאונס, לא של מחבל נו׳חבה, לא של יגאל עמיר ולא של פלסטיני שנעצר לחקירה", הוא כותב, כאילו מישהו טען אחרת. 

אלא מה, יש את כל הסיבות לחשוב שלא היה ולא נברא אונס, ולכן אני לפחות מתייצב בכל כוחי להגנת החיילים. 

מה מביא אותי למסקנה שלא היה אונס? המחבל המתועב לא טוען זאת. לפי הדוח הרפואי שפורסם ברשת ב' על ידי דקלה אהרון שפרן, "העצור אמר לרופא שבדק אותו כי הוא סובל מכאבים בגלל נפילה. הרופא ציין בדוח כי אין עדות לפצע או מקור לדימום הרקטלי ממנו סבל העצור, והוסיף כי החליט לפנות את העצור לבית חולים בגלל חשד לדימום תוך בטני שלא מפסיק. מדוח נוסף שנכתב בבית החולים בו טופל העצור עולה כי הוא סבל מחבלות בראש, בחזה ובבטן. הדוח לא קבע בוודאות כי חפץ כלשהו הוחדר לגופו או כי עבר מעשה אינוס".

אין גם כל דו"ח אחר, בכלל זה מהמכון לרפואה משפטית, שמאשש טענת אינוס. כמובן שהחיילים עצמם מכחישים והסרטון כאמור לא מלמד דבר. 

כלומר נשארנו עם קונספציה חקירתית נוראה כלפי חיילינו. אופנהיימר בטוח באמיתותה, בעוד חבריי ואני משוכנעים שהיא לא תיתכן. השאלה הנשאלת היא מה בוער לו להדביק את השיט הזה לחיילי צה"ל? מה דחוף לו לפסוק בלא משפט שהם אנסו מחבל? מה פשר הדחף הבלתי רציונלי של אופנהיימר, וכנראה גם של הפרקליטות הצבאית, לשים את חיילינו ואת אויבינו, אותנו ואת פושעי חמאס, באותו סל מוסרי? 

מבין הרבה תופעות שיש בחברה הישראלית, לשנאה הפנימית הזו לא מצאתי הסבר.

הכותב: אריאל כהנא, עיתונאי ישראל היום