בארץ
כיפת ברזל היא הקללה הגדולה ביותר על מדינת ישראל
מדינה שלמה אפשרה לעצמה לדחות את הקץ, להכיל ירי לריכוזי אוכלוסייה באמתלה של טווחים. דורות של לוחמים מתחננים למפקדיהם, מפצירים בהם להילחם. הפעם עלינו להפסיק לחשוש מהכרעה. יוזמה היא כלי התקפי, ותחבולה היא תכונה ממנה האויב חושש יותר מכל
אפתח את דבריי במילות תודה לצוות המהנדסים של כיפת ברזל, אשר הצליחו להביא לעולם את אחת ההמצאות המופלאות בעולם, רעיון אדיר ופורץ דרך: מערכת חזקה, עצמאית, מחושבת ובעיקר יעילה. כיפת ברזל פרצה לחיינו בימים בהם אנו, תושבי הדרום, ידענו את האמת. השלטים הדהויים על הטרמפיאדות "היכונו לביאת הקסאם" הזכירו לכולנו את הטעות הארורה שבהתנתקות. איזו מן מדינה מוותרת על שטחים לטובת פראי אדם נאצים? כך או כך, נפילות היו אז דבר שבשגרה, והמילה יירוט הייתה זרה.
ואז היא הגיעה. כמו מלאך שומר, הכיפה שיודעת ליירט את הרקטות (שבתחילה יוצרו מעמודי תמרורים) בעודן באוויר, ואנחנו? התלהבנו, צילמנו, התפעלנו ובעיקר התרשמנו. התרשמנו מהמחזה המרהיב של רקטה שמתפוצצת באוויר, שעד לפני רגע הייתה זורעת הרס ובהלה. אבל אם לומר את האמת התבשמנו יתר על המידה. לא הבנו שכאשר הרקטה מתפוצצת באוויר אנו חוזים בפלא טכנולוגי מציל חיים וההנהגה חוזה בשעון של שופט הצד עם תוספת הזמן להארכה. איזה זמן אתם שואלים? זמן ההכרעה.
כיפת ברזל היא הקללה הגדולה ביותר על מדינת ישראל. קללה שאפשרה למדינה שלמה לדחות את הקץ, להכיל את האירוע, למסגר פוסט טראומה של דורות שלמים לפוליגונים. להכיל ירי של רקטות לריכוזי אוכלוסייה באמתלה של טווחים, ולנתח שעות ירי רקטי לכמות הדם שהאויב ביקש. והאויב? הוא יודע היטב שבמגרש הזה החוק היחיד הוא שאין חוקים, השתכלל, השתדרג אבל בעיקר ידע, ידע בוודאות מלאה שכאשר בג׳ונגל שלנו מדינה דוחה החלטה להילחם למשך עשורים היא לא מדינה שנכונה לנצח ולשלם מחירים.
בואו נתנסה רגע בתרגיל דמיון מודרך: אין כיפת ברזל. האם הייתה דרך אחרת לטפל בבעיה הרקטית מלבד להילחם? לא. כיפת ברזל עם כל הפאר הטכנולוגי שלה היא כלי הגנתי, ובהגנה מותר לטעות פעם אחת. לא, ביום ה-7 באוקטובר זאת לא הייתה הטעות אלא התוצאה. תוצאה של אומה מתנוונת אשר מתמכרת לסם השקט בטענה של עוצמה וחיוניות. אומה אשר על תפיסתה הביטחונית-אסטרטגית מתנוססת המילה הגנה, צבא הגנה לישראל.
חיילים ישראלים עומדים בגבול רצועת עזה (צילום: פלאש 90)
דורות של לוחמים מתחננים למפקדיהם, תנו לנו להילחם, להתחכך עם האויב יהפוך אותנו ללוחמים טובים יותר. זה תמיד נגמר בקול ענות חלושה ובקלישאה הידועה: נבחר את הזמן והמקום. לא, הפוך, הזמן והמקום בוחרים אותנו ועלינו מוטלת החובה להפוך את הפלא שנקרא מדינת ישראל לכלי שלא חושש ממלחמות. לא חושש מהכרעה. פרו-אקטיביות היא מעלה מדהימה, יוזמה היא כלי התקפי, ותחבולה היא התכונה ממנה האויב חושש, יותר מכל.
עוד ב-
כיפת ברזל קנתה לנו שקט, ללא ספק, אך בטווח הרחוק המערכת המופלאה הזו (שלו רק היו יודעים להשתמש בה בחכמה) גרמה לכולנו להתמכר להגנה, פאטה-מורגנה, טווחים, התראות, פוליגונים אבל בשום אופן לא להגיע להכרעה. הפעם חייב להכריע.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.כל דבר שתיתן בידי פוליטיקאים מקולקלים, יתקלקלגדעון 12/2023/09הגב לתגובה זו0 0הח"כ פשוט מטומטם, לא מבחין בין סיבה ותוצאה. הסיבה למחדל 2023 אינה כיפת ברזל, אלא פוליטיקאים מטומטמים ומושחתים שהפקירו את תושבי הספר, ועכשיו ממשיכים להפקיר אותם. כיפת ברזל היא הצלחה אדירה, פאר החוכמה הישראלית. אלא שכלום מחוכמה זו לא נמצא אצל ח"כ כהן וחבריו, אז הוא מחפש אשמים. אתה הבעיה, ח"כ כהן, אתה וחבריך המושחתים והמטומטמים.סגור
-
1.נמצאו האשמים לממשלת הכישלון של אלמוג כהן ונתניהו (ל"ת)אילן 12/2023/09הגב לתגובה זו0 0סגור
