אייזיק ניוטון מוכר לרובנו כמדען הגאון שניסח את חוקי הכבידה, הוא הניח בכך את היסודות של המכניקה וההנדסה שלנו, החוקים שהספיקו אפילו להביא את האדם לירח ובחזרה.

עם השנים למדה האנושות פרט מפתיע על המדען האנגלי. עיון בכתביו חשף שתחומו המדעי פורץ הדרך, לא היה עיסוקו העיקרי. את מירב זמנו הוא השקיע כדי לחקור ולהבין נושאים כמו המשכן שבנה משה במדבר, ואת בית המקדש בירושלים. הוא היה סבור שטמונים שם ההסברים הרוחניים מאחורי הפיזיקה של העולם שלנו.

הדבר הכי מעניין הוא שעיון קל בפרשת השבוע מגלה שבהקשר של המשכן, משה רבנו העניק מקום של כבוד דווקא לנושא הכבידה. עם סיום בניית המשכן, משה רבנו מגיש דו"ח מפורט על כלל החומרים שעם ישראל התנדב, התוצאה היא פרשת פקודי הסוגרת את ספר שמות שאותה נקרא השבת.

אבל למרבה הפלא, משה לא מתאר את כמות התרומות והשימושים שעשה איתם, אלא את משקלם, כפי שניתן לראות היטב מן הפסוקים וכפי שרש"י כותב בפתיחת הפרשה "נמנו כל משקלי נדבת המשכן", אבל מדוע?

משקל מסמל את הצד החומרי של הדבר, זאת לעומת עֶרְכָּם המבטא יותר את צידם הסגולי רוחני, וזה בדיוק מה שמשה רבינו, הוא רצה להדגיש לָעָם שראה את המשכן מוקם לנגד עיניו מה הפרט החשוב ביותר בפרוייקט היהודי הייחודי.

כוונות הן דבר חשוב, ערכים הן בסיס לחיים נכונים, אבל משקל מסמל פיזיקה, עשייה, קיום מצוות בפועל, בלעדיו, מלמד אותנו משה רבנו, אין לדברים ערך אמיתי. קל מאוד ללכת שבי אחרי מיסטיקה ורוח, אפילו על בסיס תורני אמיתי, אבל אלוקים רוצה לשכון כאן למטה, ולכן המשכן חייב לעבור את מבחן הכבידה והמשקל הפיזיקלי, בלעדיו אלוקים נותר למעלה בעולמות הרוח, ואנחנו שוקעים כאן למטה לפי חוקי הכבידה שניסח ניוטון.

עוד ב-

לקראת שבת: כל הלהקות מתפרקות, זו היחידה שלא תיפרד לעולם

לכתבה המלאה

מדהים ממש, ניוטון שגילה לעולם את הנוסחה הפיזיקלית של הכבידה, חיפש אחר סודותיו הרוחניים של המשכן, בעוד סודו האמיתי של המשכן היה דווקא חוקי הכבידה שלו. אז אם הדרישה לקיים מצוות מעט מכבידה עלינו לפעמים, זה רק מוכיח את המשקל האדיר שיש לכך על החיים שלנו ועל הקיום של העם שלנו, ותתנחמו שלפחות בעניין הזה, לא כדאי לרדת במשקל.