בארץ

לקראת שבת: כך התמודדו היהודים עם הגזרות הקשות של היוונים

העם היהודי לא אוהב מלחמות ולא מחפש אותן, לכן גם כשהן נכפות עליו והוא פועל בהתאם. מטרת העם היהודי היא לא כיבוש טריטוריה נוספת או הכנעת את האגו של הזולת, אלא פשוט הצורך להמשיך ולהתקיים ולמלא את התפקיד המיוחד – נשיאת לפיד האמונה מדור לדור

הרב יואל בייטש | 27/12/2024 7:23 1

פתגם עממי קובע כי "אין אתאיסטים בשוחות". מקורו של הביטוי הוא לא בפקולטה למדעי הרוח, אלא בשדות הקרב המפלצתיים של מלחמת העולם הראשונה שקטלו את חייהם של 10,000,000 חיילים ללא סיבה.

אף מדינה לא הייתה נתונה לאיום קיומי, ונאלצה בשל כך להקריב מיליונים מטובי בניה לטובת הגנה על המולדת. המלחמה החלה בגלל משחקי כבוד מטופשים שהיו מקובלים בין מעצמות אירופה מאות בשנים.

אף אחד לא לקח בחשבון את הטוויסט הנורא בעלילה, הנשק והאמצעים של ראשית המאה ה-20 שגרמו לקטל מחריד שהעולם לא ראה כמותו עד אז, עד לגמילת רבים מאוד מהם מאתאיזם

העם היהודי מעולם לא שש לקראת מלחמה. הדוגמה הקיצונית ביותר היא מאורעות חנוכה, הגזרות שהטילו היוונים על היהודים המעטים שנותרו אדוקים באמונתם היו בלתי נסבלים וכללו תקנות על פיהן. בין היתר, כלה הייתה צריכה להתייחד עם השליט היווני המקומי לאחר חופתה, לפני שתעשה זאת לראשונה עם בעלה.

למעלה משלוש שנים נאלצו היהודים לסבול את ההתעללות הזאת עד שפרץ המרד, והעובדה שרוב האנשים ששומעים על הגזירה הזאת לראשונה, לא מצליחים להבין איך עברו המכבים בשתיקה על גזירה כזאת במשך זמן כה רב, מעידה על חוסר ההבנה שלנו על מידת האומץ והאמונה שהיו דרושים לקומץ יהודים כדי להכריז מלחמה על מכונת המלחמה היוונית. התאבדות של ממש.

העם היהודי לא אוהב מלחמות ולא מחפש אותן, לכן גם כשהן נכפות עליו והוא יוצא לעשות זאת, מטרתו היא לא כיבוש טריטוריה נוספת או הכנעת את האגו של הזולת, אלא פשוט הצורך להמשיך ולהתקיים, להמשיך ולמלא בעולם הזה את התפקיד המיוחד שיועד רק לנו - נשיאת לפיד האמונה מדור לדור.

היום בו הסתיימה מלחמת העולם הראשונה, מצוין בכמה מדינות כיום חג לאומי, זאת למרות שלא הייתה סיבה אמיתית להתחיל אותה מלכתחילה כאמור. ואנחנו, למרות שעשינו הכל כדי לא להגיע לשדה הקרב מול צבאותיו של אנטיוכוס, משהגענו, עשינו זאת אך ורק למען האמונה. אמונה שלא החלה אצלנו בשוחות, ולכן היא ממשיכה ומהדהדת גם 2200 שנה אחרי שנדמו קולות המלחמה.