ממצאי הסקר השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, שהוצגו בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה, מציגים נתונים מחמיאים לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כאשר מדיניות חלוקת הנשק של המשרד לביטחון לאומי מעוררת ביטחון בעיקר בקרב מצביעי הימין.

הסקר בחן את התמודדות המדינה עם הפגיעה הקשה בביטחון האישי של אזרחי המדינה לאחר השבעה באוקטובר. בפרט, הנסקרים נשאלו לגבי ההשפעה של השלכות מדיניות ההקלה בחלוקת נשקים לאזרחים בישראל. מצאנו כי למדיניות חלוקת הנשק הנרחבת השלכות שונות בתכלית על תחושת הביטחון של יהודים וערבים.

ככלל, יהודים השיבו שיחושו ביטחון במידה די רבה ורבה מאד אם יהיה בביתם נשק ברישיון (59%) ובשיעור דומה אם אזרחים רבים יישאו נשק במרחב הציבורי (56%). עם זאת, כשבוחנים נתונים אלו לפי חלוקה למחנות פוליטיים, שוב ניכרת השפעה רבה על תחושת הביטחון הנובעת ממדיניות זו. לדוגמה, בקרב מחנה השמאל ומחנה המרכז, נשיאת נשק במרחב הציבורי מעוררת ביטחון רק אצל 21% ו- 41.5%, בהתאמה, לעומת 70% במחנה הימין. נשאלת השאלה האם פער עצום זה משקף תפיסות שונות לגבי תפקיד המדינה והסכנות הטמונות בנשיאת נשק על-ידי אזרחים פרטיים, או שמדובר בתמיכה במדיניות המזוהה פוליטית עם השר שיזם אותה (תחושת הביטחון הנובעת מתוך רצון להביע תמיכה במדיניות).

עוד ב-

סקר חדש מפתיע: האם האמון במשטרה תלוי בהשתייכות למחנה פוליטי?

לכתבה המלאה

עבור רוב הערבים מדיניות זו משפרת את תחושת הביטחון שלהם במידה מעטה או כלל לא (69% ביחס להחזקת כלי ירייה ברישיון בביתם ו-76% לגבי נשיאת נשק של אזרחים רבים במרחב הציבורי). צריך לזכור שמדובר בהקשר חברתי שונה מאד. ראשית, החברה הערבית מתמודדת עם משבר של נשק בלתי-חוקי, שמזין את העלייה בפשיעה בחברה הערבית. שנית, רבים מהציבור הערבי אינם זכאים לקבל כלי נשק ברישיון גם על-פי הקריטריונים החדשים, גם אם הם חשים איום. שלישית, מסקרים קודמים אנו יודעים כי חלוקת הנשק דווקא גורמת לאזרחים הערבים לפגיעה בתחושת הביטחון, כאשר ניתן לשער כי הדבר נובע מחשש שהנשק יופנה כלפי אזרחים תמימים.