הוופלים הטובים בארץ ללא ספק טעם הילדות יחד עם הוופלים והגליליןת של חברת עדין מהוד השרון למי שזוכר

איזה נוסטלגיה. בבית תמיד היה את האריזה הגדולה האדומה. ואצל המורי היינו מקבלים את הוופל באריזה הכחולה. זכרונות של ילדות. אשת חיל. יהי זכרה ברוך. ובהצלחה לדור ההמשך.

ייצור סוסיתא התחיל ב 1960 יהי זכרה ברוך

הדורות הנוכחים, שקבלו מדינה מוכנה במתנה מאנשים כמוה, ילמדו נא איך לשמור עליה. יהי זכרה ברוך.

בשנות ה 70 הייתי גר מול המפעל בבני ברק בתור ילד הייתי מגיע למפעל פנינה ובעלה זל היו אנשים טובים היו ממלאים שקית נייר חום בוופלים מצופים ונותנים לי לא אשכח לעולם את טעמם הנפלא של המצופים.

היום יש את נתניהו וכנופיתו

אלה אנשים מיוחדים. אלה אוהבי ישראל והמייסדים שלה.

איזה כיף לקרוא! ואיזה הבדל מאלה שמנהלים היום את הכלכלה.

עוגיות גטניו, מצות אביב, אסם, וכמובן וופלים רוקחמן

פרגון . אנשים טובים. ו גם וופלים טובים. ( מכור ללימן

פרגון

גדלנו על הוופל בעטיפה הכחולה מן , עד היום אני חולה על הוופל הזה, לא היה ולא יהייה כמו הוופל של מן . ועוגיות מן שנקראות דובשניות ואי ואי ואי ת נ צ ב ה

איפה ישנם עוד אנשים כמו האשה הזאת יהיה זכרה ברוך

דמות מופת.יהי זיכרה ברוך.

לכבודה של החולצה וההמשכיות של יצירתה, תחזרו לקנות וופלות תוצרת הארץ. גם נוריד את כוח המונופולים כמו שליסל ואחרים וגם נחזק את הכלכלה הישראלית. אין מדינה וציונות בלי תעשיה.

זאת ועוד .. עדיין היום המוצרים נמכרים במחירים שפויים . כל הכבוד לכם

ראשית, יהיה זכרה ברוך. דור ענק של מייסדים שחדורים מטרה התמחות הארץ וייצור כחול לבן ! אנני מכיר אותה אך בעלה "רוקח" הינו נהיגה הטריפולטאית, ועוד שאפו לאשה המיוחדת הזו שהתחתנה עם עדות המזרח !! הלכה לבית עולמה למנוחת עולמים. בכבוד,. טל מרדו.

עם כוס תה רותח הוופלים באריזה האדומה המהודקת היו המעדן . תודה

אריכות ימים, יהי זיכרה ברוך

בדיוק היום עשיתי קניות ברשת וחיפשתי וופלים. כמובן שבחרתי ב"מן". אמרתי לעצמי שאלה הוופלים הכי טעימים ושאני אוהבת שהשאירו כלוגו את הכיתוב הישן. הוופלים הכי טובים. כל הכבוד לפנינה. נהניתי לקרוא על החריצות, האמונה והנחישות שלה.

אבל בלי ספק מיתולוגי.

הוופלים היחידים והטעימים של ילדותנו. 5 גרוש בקיוסק של רוגלסקי בר"ג, בצמוד לבי"ס עליות. יהי זכרה ברוך.

אנשי עמל ומעשה עמל כפיים

זו חותמת שמי יבנה את ארץ ישראל צריך להיות בעל תעוזה וחזון עתיד טוב יותר לארץ ישראל.

ללמד את דרך חייה, נחישות ודבקות, הקמת מפעל ייצור , חריצות מדהימה , פשוט ארץ ישאל הכי יפה .

דור שאני מתגעגע אליו

גדלתי בבני ברק, ברח' הרצל 15, לא רחוק מבית החרושת לוופלים ''מן', ''אוסם'' ובית חרושת למצות ''אביב''. כילדה הייתי הולכת לבית החרושת ''מן'' בבוקר, והפועלת היתה נותנת לי את הקצוות והשאריות של הוופלים שנותרו לאחר חיתוכם ליחידות. גם ב''אוסם'' נתנו לילדים לעתים רחוקות חופן שקדי מרק, שהמציאו אותם באותה השנה. זוכרת גם את התיבול הנוזלי החום כהה והמלוח מאוד, בו תיבלו מרק עוף, קראו לו ''תבלון'. לימים, נישאתי ועברתי לגור עם בעלי בפ''ת. טעם הוופלים של ''מן'' נעשה מתוק מדי עבורי, אנו בת 77 ולא שכחתי את חוויית הילדות הקשורה לבית החרושת ''מן'' (היום קוראים לזה מפעל) .

בהיותי ילד בכיתה ז נהגתי ללכת מידי פעם לבית החרושת רוקחמן אשר שכן בבני ברק ולקחת שאריות למכביר לילקוט אשר רוקן באותו יום ...ת.נ.צ.ב.ה

אני מקנאה באנשים כאלה שהטיבעו את חותמם כך בהיסטוריה של המדינה היה להם חזון והגשימו אותו אנשים שאהבו את המדינה ללא סייג ?????

תהא נשמתה צרורה בצרורהחיים

הוופלים הכי טעימים שקיים

צדיקה... גדלנו על המטופלים

כילדים בשנות השישים ,בקושי היינו אוכלים ממתקים ,ופלים היה ממתק שכל הילדים מאוד אהבו. עכשיו,לפחות אני יודע מי הכין את הופלים אז. יהיה זכרה ברוך. היא שמחה מאות אלפי ילדים שאהבו לאכול ופלים.