בארץ
אני כועסת ובוחרת מידי יום לנתב את הכעס לעשייה
הרעיון הציוני שכל אזרח יכול להיות בטוח ומוגן בארצו הופר באותה שבת של השביעי באוקטובר. אני קוראת לממשלת ישראל: תתקנו את העוול ואולי ההיסטוריה תשפוט אתכם לכף זכות ואני אוכל לכעוס קצת פחות ולחבק את גלי וזיוי, לעזור להם להבריא להשתקם ולחזור לחיים שכל כך מגיעים להם
שמי מכבית ואני דודה של גלי וזיו ברמן ואחות של טליה ברמן האישה הגיבורה האמיצה והאצילית. גלי וזיו תאומים בני 26 שנחטפו באכזריות משכונת דור צעיר בכפר עזה וב-7.10 החיים שלנו התהפכו.
11 יום הם הוגדרו כנעדרים ואז הגיעה הבשורה שהם חטופים, זעקנו זעקת הקלה אך גם אימה, נאמר לנו שהם נחטפו יחד והופרדו בעזה. גלי וזיוי אחים בלתי נפרדים, אוהבים מוסיקה, אוהדים שרופים של מכבי תל אביב, טיילו עם חברים בארץ ובעולם, עבדו ביחד בחברת סינקופה, בנים מסורים ואוהבים. צעירים תאבי חיים שביום אחד נעלמו אל מקום אכזר, חשוך ואפל באותו יום נורא טליה - אמא שלהם העירה אותם משנתם, הם נשמעו מבוהלים ובעיקר מופתעים מאז נותק הקשר. גלי וזיו כמו כל תושבי העוטף הופקרו לנפשם בלי שום יכולת להתגונן, הם גברים צעירים ובריאים אבל חסרי ישע ונתונים בכל רגע לסכנת חיים ממשית.
כשנסעתי לכפר עזה לאסוף את החפצים שנותרו בחדריהם המראה שנגלה לעיני היה מזוויע - אי חורבות, שואה. רוע ואכזריות בהתגלמותה ובידיים האלו הם נמצאים ברגע זה עם שאר החטופים, בלי אוכל, שתיה, תנאי היגיינה בסיסים תחת איום על חייהם. פחד ואימה מקולות המלחמה ובעיקר הציפיה שיצילו אותם כבר ולמה זה לא קורה. בנוסף לכך אי ודאות לגבי משפחתם האם הם בחיים.
עברו כבר 173 ימים והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום אז כן אני כועסת!
*כועסת על ההפקרות.
*כועסת על היוהרה.
*כועסת שגלי וזיוי נחטפו מהמיטות שלהם ללא שום יכולת להגן על עצמם.
*כועסת שהם לא הבינו למה אף אחד לא מגיע להציל אותם.
*כועסת על כל פעולה יומיומית שאני עושה והם לא יכולים.
*כועסת שאחותי ומשפחתה פליטים בארצם.
*כועסת שאנחנו צריכים להילחם, לזעוק, להיאבק
*כועסת שמדברים על מחיר, כי אין מחיר לגלי וזיוי שלנו ושאר החטופים.
*כועסת שגלי וזיוי מושתקים, מאוימים ונאבקים מידי יום לשרוד את התופת.
*קשה לי המחשבה שהם כל כך כועסים.
ממשלת ישראל, צבא ההגנה של ישראל אני מפקידה בידכם את חייהם, החזירו אותם לפני שיהיה מאוחר. הרעיון הציוני שכל אזרח יכול להיות בטוח ומוגן בארצו הופר באותה שבת. תתקנו את העוול ואולי ההיסטוריה תשפוט אתכם לכף זכות ואני אוכל לכעוס קצת פחות ולחבק את גלי וזיוי, לעזור להם להבריא להשתקם ולחזור לחיים שכל כך מגיעים להם.
*כועסת על ההפקרות.
*כועסת על היוהרה.
*כועסת שגלי וזיוי נחטפו מהמיטות שלהם ללא שום יכולת להגן על עצמם.
*כועסת שהם לא הבינו למה אף אחד לא מגיע להציל אותם.
*כועסת על כל פעולה יומיומית שאני עושה והם לא יכולים.
*כועסת שאחותי ומשפחתה פליטים בארצם.
*כועסת שאנחנו צריכים להילחם, לזעוק, להיאבק
*כועסת שמדברים על מחיר, כי אין מחיר לגלי וזיוי שלנו ושאר החטופים.
*כועסת שגלי וזיוי מושתקים, מאוימים ונאבקים מידי יום לשרוד את התופת.
*קשה לי המחשבה שהם כל כך כועסים.
ממשלת ישראל, צבא ההגנה של ישראל אני מפקידה בידכם את חייהם, החזירו אותם לפני שיהיה מאוחר. הרעיון הציוני שכל אזרח יכול להיות בטוח ומוגן בארצו הופר באותה שבת. תתקנו את העוול ואולי ההיסטוריה תשפוט אתכם לכף זכות ואני אוכל לכעוס קצת פחות ולחבק את גלי וזיוי, לעזור להם להבריא להשתקם ולחזור לחיים שכל כך מגיעים להם.
עוד ב-
הכותבת: מכבית דודה של גלי וזיו ברמן ואחות של טליה ברמן. גלי וזיו תאומים בני 26 שנחטפו באכזריות משכונת דור צעיר בכפר עזה ב-7.10
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
