גילוי דעת שפרסם לאחרונה משרד המשפטים אומר כי יש לאפשר שימוש בתכנים מוגנים גם ללא אישור יוצריהם לצורך ההסברה הישראלית. השאלה היא אם בתי המשפט יאמצו את העמדה? עו"ד רקפת פלד, שותפה במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת הקניין הרוחני ריינהולד כהן, מסבירה.

לאחרונה פרסם משרד המשפטים גילוי דעת באשר לעמדתו בשאלת היכולת לעשות שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים ללא קבלת אישור מהיוצרים לצורך הסברה במלחמת חרבות ברזל. גילוי דעת זה פורסם על רקע הצורך בשימוש בתכנים שיצרו אחרים, כדוגמת סרטונים שהועלו לרשתות חברתיות, תיעוד שנעשה על ידי גורמי הצלה, תיעודים פרטיים וכד', כל זאת על מנת להציג במסגרת השיח התקשורתי שמתנהל ברשת בכל רחבי העולם את מעשי הזוועה שאירעו על ידי מרצחי החמאס.

ברקע העמדה שפורסמה עמדה החשיבות שמייחס משרד המשפטים להסברה בעת המלחמה, ולאורה מסקנתו כי יש להקל על הציבור בשימוש בתכנים מוגנים בזמן זה. לכן, חוות הדעת קובעת שבמקרים מסוימים ניתן לעשות שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים גם ללא אישור יוצריהם, וזאת על דרך הרחבת חריג "השימוש ההוגן" הקבוע בחוק זכות יוצרים תשס"ח – 2007, באופן שהוא יחול גם לגבי שימוש לצורכי הסברה במסגרת המלחמה, או על דרך שימוש בחריג הקבוע בחוק בנוגע ל"יצירות יתומות" שעוסק במקרים שבהם בעל הזכויות ביצירה לא ידוע או לא אותר. בנוסף נעשתה הרחבה של מושג ה"שימוש ברישיון" על דרך מתן אור ירוק לקבלת רישיון שימוש משתמע.

חוק זכות יוצרים קובע כי זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות פעולה ביצירה, או בחלק מהותי ממנה. לכן, ככלל, אין לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת הסכמתו. בחוק קבוע חריג לפיו יהיה מותר לעשות שימוש ביצירה של אחר ללא קבלת רשותו אם מדובר ב"שימוש הוגן",  כאשר שימוש הוגן ביצירה מותר בחוק למטרות המפורטות בסעיף, ובנוסף השימוש  עצמו צריך לעמוד במבחני "הגינות" שונים המתחשבים בין היתר במטרת השימוש ואופיו, באופי היצירה שבה נעשה שימוש, בהיקף השימוש ובהשפעת השימוש על ערכה של היצירה.

השאלה שנדונה בעמדה שפרסם משרד המשפטים היא האם שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצרכי הסברה במסגרת המלחמה עומד בחריג "השימוש ההוגן" שמאפשר בתנאים מסוימים שימוש בתכנים ללא קבלת רשות מיוצריהם.

עמדת משרד המשפטים היא כי רשימת המטרות המפורטות בחריג הקבוע בחוק אינה רשימה סגורה וסופית, ועל כן ניתן לכלול ברשימת המטרות גם מטרה של הסברה בזמן המלחמה, למרות שהיא אינה נזכרת במפורש בחוק, על רקע העובדה שמטרה זו דומה במהותה למטרות כמו ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי, הנזכרות באופן מפורש בחוק.

בשאלת "הגינותו" של השימוש הרי שמשרד המשפטים קובע כי השאלה מורכבת יותר וכוללת מלאכת איזונים בין מספר פרמטרים.
כך, יש לבחון את מטרת השימוש ואופיו – כאשר עמדת משרד המשפטים היא כי מטרה של הפצת תכנים לשם חיזוק העמדה הישראלית וסיוע במאמצי ההגנה על מדינת ישראל היא מטרה בעלת ערך חברתי גבוה בתקופת מלחמה, קל וחומר שעה שמדובר בשימוש "טרנספורמטיבי" ביצירה, כלומר שימוש שכולל לא רק הפצת תכנים אלא גם הכללתם בתוכן חדש. בנוסף יש לבחון את אופי היצירה שבה נעשה שימוש – עמדת משרד המשפטים היא כי תכני הסברה יכולים להיות מגוונים, וככל שייעשה שימוש בתכנים הכוללים עובדות כגון תיעוד אירועים בזמן אמת או חדשות היום הרי שתתחזק המסקנה בדבר שימוש שאינו מצריך את אישורו של בעל הזכות. כמו כן יש לבחון את היקף השימוש ביצירה – כאשר עמדת משרד המשפטים היא כי הפצה של חלק רלוונטי מצומצם מיצירה ייחשב שימוש הוגן ביצירה.
באשר להשפעת השימוש  על ערכה של היצירה – עמדת משרד המשפטים היא כי אם השימוש פוגע בשוק של היצירה – הוא לא ייחשב שימוש הוגן . כך, לדוגמה, שימוש ללא רשות ביצירות של אתר שמוכר תכנים תמורת תשלום כספי יפגע בערכם הכלכלי של התכנים ולכן לא ייחשב הוגן. יחד עם זאת קובע משרד המשפטים כי מתן קרדיט ליוצר יגדיל את הסיכוי שהשימוש ייחשב הוגן.

נתיב אחר שמוצע במסגרת עמדת משרד המשפטים לשימוש ביצירה ללא קבלת אישור בעל הזכויות בה הוא שימוש בחריג "היצירות היתומות", הקובע כי ניתן להשתמש ביצירה ללא אישור בעל הזכויות בה ובלבד שבוצעה "שקידה סבירה" בניסיון לאתר את בעל זכות היוצרים והוא לא אותר, וכי  יש לכתוב לצד התמונה או התוכן כי בעליו לא אותר וכי השימוש בו נעשה לפי סעיף 27א לחוק ולספק כתובת אימייל שבעל הזכות שיזהה את יצירתו יוכל לפנות אל המשתמש. עם קבלת הפנייה - על המשתמש יהיה לחדול משימוש ביצירה או לקבל את אישור בעל הזכות (ובמקרה של שימוש על ידי גוף  מסחרי גם לשלם דמי שימוש).

בנוסף חוות הדעת קובעת כי דרך המלך לשימוש בתכנים של אחרים היא להשיג את אישורם של בעלי הזכויות בהם, אולם היא קובעת כי ניתן לראות בהתנהגויות שונות כמתן "רישיון" משתמע. כך, לדוגמה, אם מדובר ביצירה שבעלי היצירה מזמינים את הציבור לשתף (לדוגמה: היצירה מתפרסמת לצד אמירות "לשתף בכל הכוח") הרי שניתן לראות בכך כמתן היתר לשימוש ביצירה.

כן נקבע בחוות הדעת כי כאשר עושים שימוש ביצירות שפורסמו על ידי גורמים עוינים, כדוגמת סרטונים שפורסמו על ידי פעילי חמאס - אין צורך לפעול לקבלת רישיון.

עוד ב-

ישראל מנצחת במלחמת ההסברה? הנתונים נחשפים

לכתבה המלאה

על רקע פרסום עמדה זו והחדשנות הטמונה בה, מעניין יהיה לדעת אם היא תקל על העוסקים במלאכת ההסברה ואם בתי המשפט יאמצו את האמור בה.