המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (רביעי) את התנגדותו למתווה הפשרה שהציעו הפרופסורים יובל אלבשן ודניאל פרידמן, אלוף במיל' גיורא איילנד ויזם ההייטק גיורא ירון, לרפורמה המשפטית שמתכננת הממשלה.

בהודעת המכון נכתב: "המכון הישראלי לדמוקרטיה מתנגד בתוקף למתווה זה. מתווה 'פשרה' זה מאמץ למעשה כמעט את כל הצעות ח"כ רוטמן והשר לוין. ה'מיתון' להצעות רוטמן-לוין הוא מיתון רק לכאורה, שאינו מספק הגנה מפני שליטה מוחלטת של הקואליציה במערכת המשפט. המתווה המוצע מחליש מאוד את כוחו של בית המשפט לספק הגנה לזכויות האדם.

"כך למשל, המתווה מאפשר לחוקק כל חוק יסוד ברוב של 61 בארבע קריאות, ושולל כל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד למרות הרוב הנמוך בו הם מתאשרים. המשמעות היא כי לקואליציה יהיה כוח בלתי מוגבל בחקיקת חוקי יסוד ובית המשפט לא יוכל להתערב בו. אמנם המתווה כולל תנאים המגבילים, לכאורה, את הכנסת בחקיקת חוקי יסוד, כמו למשל שהקריאה הרביעית לאישור חוק יסוד תהא רק לאחר בחירות נוספות, אם לא הושג רוב של 70 חברי כנסת לתמיכה בחוק היסוד; אך למעשה, דרישת רוב קלה יחסית זו, אינה מהווה מחסום או מגבלה מפני שינוי חוקי יסוד או פגיעה בזכויות הכלולות בהן, שכן הבחירות בישראל אינן מתנהלות סביב הצעות לתיקונים חוקתיים, ורוב של 61 בשתי כנסות רצופות אינו דבר נדיר".

עוד קבע המכון: "גם בנושא ביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה המתווה מקטין עד למינימום, אם בכלל, את הסיכוי לקיומה של ביקורת שיפוטית אפקטיבית, בשל דרישה לרוב של 75% מבית המשפט העליון לפסילת חוקים כאשר הדיון יתקיים בפני הרכב מלא. המתווה גם כולל הסכמה על פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת באותה כנסת, או של 61 אם ההתגברות תיכנס לתוקף בכנסת הבאה. פסקת התגברות, ללא כל מגבלות על הנושאים בהם היא יכולה לעסוק, ועם דרישות כה נמוכות לרוב, אינה קיימת בשום מקום בעולם. היא הופכת את הביקורת השיפוטית לכמעט חסרת משמעות ולמצב על פיו זכויות האדם יהיו תלויות ברצונו של השלטון". 

המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע עוד כי בנושא הוועדה למינוי שופטים, המתווה מציע שתי חלופות, אך לפי שתיהן תהיה פוליטיזציה כמעט מלאה של בחירת השופטים בישראל: "הדבר יביא לפגיעה באיכות השופטים, בעצמאותם ובמעמדם המקצועי, שכן הם ימונו על פי זיקתם הפוליטית. בצירוף דרישת הרוב של 75% בבית המשפט העליון לפסילת חוק, המשמעות היא כי למעשה בית המשפט העליון כמעט ולא יוכל לפסול חוקים רגילים ולהגן בפועל על זכויות האדם וזכויות המיעוט. 

"גם בנושא הביקורת על הרשות המבצעת נוקט המתווה עמדה התומכת בחיזוקה של הממשלה, שגם כך היא חזק למדי, ושל הקואליציה השלטת. המתווה מצמצם מאוד את סמכותם של היועצים המשפטיים ומגביל את יכולתו של בית המשפט לבקר החלטות של השלטון מטעמים של אי סבירות". 

עוד ב-

המחאה תסתיים? שר המשפטים לשעבר מקדם הצעת פשרה

לכתבה המלאה

"מתווה פרידמן-אלבשן אינו באמת מתווה פשרה", מסכם המכון, "הוא המשך ישיר ל'רפורמות' לוין-רוטמן. המתווה מחזק מאוד את כוחה של הקואליציה ומקטין את המגבלות המשפטיות המוטלות עליה. בכך הוא מפר את מעט האיזונים והבלמים העדינים שעוד נותרו בדמוקרטיה הישראלית. אם יתקבל המתווה - תהפוך ישראל למדינה שבה אין כמעט מגבלות על כוחו של הרוב. אם יתקבל המתווה - זו תהא פגיעה קשה באופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".