תושבת שועפט בירושלים, בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, הוזמנה, כמו רבים אחרים, לריאיון עבודה בזום בחברת גל מטבחים. האישה לא התקבלה לעבודה בחברה, אבל מה שאירע לאחר הריאיון הביא אותה להגיש כנגד החברה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, כך על פי דה מרקר.

האישה ראתה שבאופן סימולטני, כאשר התחברה לזום, היא קיבלה מייל מהמראיין שאמור לראיין אותה ובו כתוב: ״מגזר ערבי, גם קושי בשפה״. מיד לאחר התקרית שהתפרשה כפוגענית היא קיבלה מהחברה מייל נוסף ובו נכתב ״היי, המייל הקודם נשלח בטעות״.

מתוך עלבון האישה פנתה לקליניקה של האוניברסיטה העברית שלקחה חסות משפטית על האישה והגישה בשמה תביעה. השבוע הסתיימה התביעה בהסכם פשרה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. הפשרה כללה פיצוי של 6,000 שקל ומכתב התנצלות, מבלי להודות בטענות לאפליה.
 
בכתב התביעה נכתב כי הריאיון הקצר: ״התנהל כולו בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה, כאשר המראיין ניהל את השיחה בטון נוקב ומשפיל. עוד נכתב כי המראיין התייחס למגוריה בשועפט ולחוסר ניידותה ברכב פרטי כ- ״מכשול בהגעה״ למשרדי החברה. כחודש לאחר מכן, קיבלה הודעה כי לא התקבלה - והמשרה אוישה בידי אדם אחר.

בכתב ההגנה, טענה חברת גל מטבחים כי התובעת לא התקבלה משום שנמצאה מועמדת מתאימה ממנה. עוד מסרה החברה כי לאום התובעת היה ידוע לפני זימונה לראיון, ולכן עצם הזימון מעיד ש"היותה בת המגזר הערבי לא היווה כל שיקול בעניינה", וכך גם למקום מגוריה לא ניתן לו כל דגש מיוחד בריאיון.
 
בעניין המייל, טענה החברה כי אלה נקודות שכתב המראיין לעצמו הדורשות לדעתו הבהרה במהלך הריאיון, שכן עליו לבדוק את רמת ידיעת השפה העברית, דרישה בסיסית למשרה המוצעת.

עם זאת, נכתב כי המראיין התרשם שרמת העברית של התובעת אינה מספקת עבור המשרה אליה התמיינה, הכרוכה בהתקשרות שוטפת עם ספקים בשפה זו. בנוסף, נטען כי כמחצית מעובדי החברה הינם מהמגזר הערבי.

לבסוף הגיעו הצדדים לפשרה על הפיצוי וההתנצלות, שקיבלה השבוע מעמד של פסק דין. מכתב ההתנצלות יכלול בין היתר את לשון ההודעה שנשלחה לתובעת, ההבנה שהיא נפגעה ממנה והתנצלות החברה על כך.

עוד ב-

"סטריאוטיפ קשה": הצעיר האתיופי טען לאפליה מצד 'ויקטורי' ויקבל פיצוי ענק

לכתבה המלאה

מחברת גל מטבחים נמסר בתגובה: ״מדובר בתביעת סרק הנעדרת כל עילה. מדובר בבחורה שזומנה לראיון עבודה ולא התקבלה למשרה מאחר ונמצאה מועמדת מתאימה יותר - ותו לא. טענת התובעת ל'אפליה' מסוג כלשהו נעדרת כל היגיון. כמחצית מעובדינו הינם מהמגזר הערבי - ועובדה זו כשלעצמה שומטת את הקרקע תחת טענות התובעת. הסיבה היחידה לכך שהסכמנו להסדר הפשרה היא שהמשך ניהול ההליך כרוך בבזבוז זמן ומשאבים ובעלויות גבוהות יותר, קרי, משיקולי עלות-תועלת בלבד".