בשעה שדנו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית על פרשת הצוללות בישיבת הממשלה. איילת שקד הוציאה היום (ראשון) הבהרה שבה היא מתנגדת להקמת ועדת חקירה משלל סיבות. הממשלה אישרה את ועדת החקירה. 

ראש הממשלה, נפתלי בנט נמנע בהצבעה ואמר: "תפיסתי הבסיסית היא שממשלה צריכה למשול, ואם היא לא מושלת לשביעות רצון הציבור - הציבור יחליף אותה בבחירות. בימינה יש 3 שרים - מתן הצביע בעד, שקד נגד ואני בוחר להימנע, ואני אסביר למה: ביטחון ישראל זה קודש הקודשים. כמי שפיקד על מבצעים ולחם, חלילה לכל אדם לחשוב שהוא נושא בנשק הלא נכון בגלל שחיתות או דבר מהסוג הזה. להבנתי, ביערנו את זה. תהליכי הרכש מקום הממשלה הם תהליכים נקיים ורציניים, אני מאוד שמח שמה שנתקע אצלם משך כמעט עשור אנחנו טיפלנו בנמרצות ב-7 חודשים והסרנו את החסמים. דאגנו ל-50 שנה קדימה.

אני שומע בקשב את הדברים שאמרה שרת הפנים על הזמן שעבר ועל ממשלה שחוקרת את קודמתה. אני רואה גם ומקבל את עמדות שותפיי על החשיבות לבער את הנגע. מה שחשוב הוא שהנושא לא ישמש לניגוח פוליטי וחלילה להגברת המחלוקות והשנאה. חשוב לי לומר שוב - התהליכים היום הם תהליכים נקיים, זה לא אומר שאנחנו צודקים בכל דבר אבל זה אומר שאנחנו נקיים משיקולים זרים. אנחנו באים עם מצפן אחד והמצפן הוא טובת ביטחון ישראל וטובת מדינת ישראל".

איילת שקד יצאה נגד הקמת ועדת החקירה מוקדם יותר והוציאה הודעת הבהרה: "עד שנת 2020 ממשלות ישראל החליטו על הקמתן של 14 וועדות חקירה ממלכתיות, אף אחת מהן לא הייתה על מעשים של שלטון קודם (למעט בעניין ילדי תימן שלצערינו הוועדה קמה שנים רבות אח״כ). תמיד הממשלות הקימו וועדות חקירה על עצמן. הממשלה הזו מקימה כבר 2 וועדות חקירה על ממשלות קודמות. הוועדת חקירה היא רק על הדרג המדיני. מה קרה פה? הגוורדיה הביטחונית (אלופים במיל') רוצים לבדוק את הדרג המדיני".

בהמשך לדוגמאות, שקד הביאה כדוגמה את ראש הממשלה הראשון: "בן גוריון התנגד מאוד לשליטה של מערכת הביטחון על בניין הכוח. הוא קבע שזה עניין של הדרג המדיני. לדוגמא: בן גוריון קיבל את ההחלטה להקים את הכור בדימונה בניגוד לעמדת הצבא. מה וועדת חקירה כזו תעשה? וועדות כאלה קובעות פרוצדורות וקובעות הלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאד על מקבלי ההחלטות. עדות לכך היא מה שקרה למשטרה כתוצאה מוועדת אור. זה טבען של וועדות חקירה".

לבסוף סיכמה: "את ההשפעה של וועדת החקירה על מירון ניתן היה לראות כבר בהילולת הבאבאסלי שהתקיימה לאחרונה, ההילולה השנה עלתה 2.5 מיליון במקום חצי מיליון כי המשטרה רצתה להגן על עצמה מכל כיוון. וועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי. היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?"
 

אך לבסוף הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה. חבר הכנסת רם בן ברק מיש עתיד, יו"ר ועדת החוץ והביטחון: ״הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא רכש הצוללות וכלי השייט הוא מאבק שאנחנו מובילים מזה זמן רב והיום עוד הבטחת בחירות מתקיימת. ביטחון המדינה הוא מעל לכל שיקול פוליטי. על הועדה לחקור כל פרט בעסקה - תהליכי הרכש של מערכת הביטחון צריכים להיות נקיים משיקולים זרים ולענות על צורכי הביטחון בלבד.״

השר מתן כהנא הוסיף: "החלטתי להצביע בעד ועדת חקירה לפרשת הצוללות. בחודשים האחרונים העמקתי בסוגייה. מתוך הכרות עם עולם הרכש האסטרטגי בצה"ל הגעתי למסקנה כי בפרשיית הצוללות יש דברים שראויים להיחקר בצורה מעמיקה. הדברים נוגעים בקודש הקודשים של בטחון ישראל". שר הבריאות ניצן הורוביץ: "‏לא ויתרתם ברחובות ובגשרים. לא ויתרנו בממשלה. מחאת הצוללות ניצחה, האמת תצא לאור".

מיש עתיד נמסר: "הבטחנו וקיימנו. הממשלה אישרה ברגעים אלו את הקמת ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט. פרשת השחיתות הבטחונית החמורה בתולדות המדינה. זו המחויבות שלנו כלפי צה״ל וכלפי אזרחי ישראל". שר הביטחון, בני גנץ הוסיף: "הקמת הוועדה היא צורך ביטחוני מהמעלה הראשונה, ומסר ברור שאי אפשר לשחק בביטחון ישראל."

עוד ב-

פרשת הצוללות תגיע לוועדת חקירה? הצעת חוק חדשה בנושא

לכתבה המלאה

מהליכוד נמסר בתגובה: "הדבר הראשון שהוועדה צריכה לבדוק זה איך כל מי שהתנגדו כל השנים לקניית שלוש צוללות נוספות - פתאום מאשרים את הרכישה, ובתוספת של מיליארדי ש״ח על חשבון הציבור, שהיו נחסכים לו הצוללות היו נרכשות בזמן. רכש הצוללות חיוני לשמירה על ביטחון ישראל, וזאת שערוריה שהוא התעכב עד עכשיו בגלל פוליטיקאים כושלים שפגעו בביטחון המדינה כדי לשרת טענות סרק פוליטיות".