אורי ברוק, תושב ירושלים, הובא היום (חמישי) בפני בית משפט השלום בראשון לציון בחשד לביצוע עסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים, בסכום של לפחות 11 מיליון שקלים, מבלי לדווח על כך ובהגשת דו"ח כוזב, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס. השופט טל ענר שחרר את החשוד בתנאים מגבילים.

מבקשת המעצר עולה כי במסגרת חקירה סמויה שנערכה ביחידת יהלום ברשות המסים בשיתוף היחידה הארצית לשומה ברשות המסים, אודות תושבי ישראל המחזיקים בארץ במטבעות וירטואליים וסוחרים בהם, עלה שמו של ברוק כמי שביצע פעולות רבות מאוד של קניות ומכירות של נכסים וירטואליים שונים החל משנת 2017, וזאת ללא דיווח על רווחים אלה.

במהלך החקירה הסמויה נמצאו עסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים כדוגמת ביטקוין, אית'ריום, לייטקוין ועוד, בהיקף של מיליוני שקלים. כמו כן אותרו כתובות של ארנקים דיגיטליים אשר משויכים לברוק, והשימוש בהן נועד על פי החשד, לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים. אתמול הפכה החקירה לגלויה, בוצע חיפוש בביתו, נתפסו חומרי חקירה רבים, והחשוד עוכב לחקירה.

ממצאי החקירה מעלים חשד כי ברוק לא הגיש את הדוח השנתי עבור שנת 2017, למרות שהיו לו הכנסות מהמרת מטבעות וירטואליים בסכום של כ- 5 מיליון שקלים לפחות. כמו כן עולה כי בדוח שהגיש ברוק עבור שנת 2018, הצהיר רק על הכנסות בסך כ-43,000 שקל מהכנסתו כשכיר ועל הכנסות שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסכום של כ-33,000 שקל. החשוד לא כלל בדו"ח זה הכנסות שהיו לו מעיסוקו במטבעות קריפטו בסכום של לפחות כ- 6.3 מיליון שקלים, ולא סימן כי היו לו הכנסות ממימוש מטבע וירטואלי, זאת למרות שנדרש בכך ואף קיים שדה ייעודי לדיווח מסוג זה בדו"ח. בכך מסר דיווח כוזב לרשות המסים.

עוד עולה מבקשת המעצר כי בתחילת חקירתו טען החשוד שלא ביצע שום מכירה, ולאחר שהוצגו לו מסמכים שינה גרסתו וטען כי ביצע מכירות בודדות, לדבריו, אף שהכספים הועברו מחשבונו, ואף כי הצהיר כלפי הבנק כי מדובר בחשבון שהוא הנהנה הסופי היחיד, מדובר בפעולות שביצע אחיו שהוא תושב חוץ, ומדובר בכספים ורווחים של אחיו. בנוסף לעבירות המיוחסות לחשוד, עלה במהלך החקירה כי הוא גם הפעיל חנות מקוונת למכירת ספרים, מבלי לפתוח עסק כחוק, ומבלי לנהל פנקסי חשבוניות וקבלות, או לדווח על הכנסותיו כנדרש.