איגוד החשפניות הגיש היום (רביעי) לראשונה עתירה לבג"ץ למתן צו על תנאי וצו מוחלט כנגד הנחיית פרקליט המדינה בנושא מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות המגדיר את ריקוד ה"לאפ דאנס" כמעשה זנות.

כאמור, אפרת רובינשטיין ואנה אוליצקי, העומדות בראש איגוד החשפניות הגישו עתירה כנגד הנחיית פרקליט המדינה ממאי 2019 לפיה "לאפ דאנס" יכול להיחשב, בנסיבות מסוימות למעשה זנות. לטענת האיגוד, ההנחיה הביאה לפגיעה קשה בעותרות בשל האכיפה המסיבית שגררה. העתירה תוקפת את סמכותו של פרקליט המדינה בהוצאת ההנחיה והרחבת הגדרת מעשה זנות למעשים שהינם בגדר חשפנות. העותרות הן שתי נשים העומדות בראש איגוד החשפניות המאגד כ-100 נשים שמטרתן היא להפסיק להרגיש שקופות ולהשמיע את קולן. העותרות החליטו שהן רוצות לפעול במישור המשפטי ולעתור כנגד הפגיעה בכבוד האדם שלהן וחופש העיסוק שלהן.

כזכור, פרקליט המדינה שי ניצן החליט להגדיר את ריקוד ה"לאפ דאנס" כמעשה זנות בשנת 2018. כמה חודשים לאחר מכן ניצן עידכן את ההנחיה שלו והתנה את המעשה בכמה קריטריונים כמו רציפות המגע הפיזי, כמה הוא צמוד, נרחב, אינטימי והדדי, וכמה זמן  הוא נמשך. בשנה שעברה המשטרה סגרה שלושה מועדוני חשפנות בתל אביב במבצע משותף ימ"ר ת"א, פרקליטות ת"א, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ורשות המסים וזאת לאחר  סגירתם של עוד שני מועדוני חשפנות נוספים בשנת  2019 חצי שנה לפני.

ההתבטאויות סביב ההחלטה השתנו בחברה כשמצד אחד יש נשים הטוענות שאכן מדובר בפעולה נצלנית שבה מנצלים חולשה של נשים, מאשימים את מי שמעסיק את הנשים, בריאיונות לתקשורת נשים שהיו חלק מתעשיית החשפנות טענו כי הן "ניצולות זנות" והעידו כי היו מספר מועדונים שבהן הועסקו ושם הנשים החליטו בעצמן אם לספק שירותי מין לצרכנים. בצד השני, ישנן נשים הטוענות כי מדובר במקור פרנסה המשמש בעיקר לצורכי בידור.

עו"ד רלי אבישר-רווה המייצגת את העותרות: "הטענה העיקרית היא שקביעה מסוג זה יכולה להיעשות רק על ידי המחוקק. ההנחיה מטילה אחריות פלילית והיא עמומה, לא בהירה ונתונה לפרשנויות נרחבות".