חוק עתיק מימי המנדט הבריטי מ-1929 מעניק לרשויות מקומיות בישראל כוח דרמטי: היכולת להטיל עיקולים על חשבונות בנק של אזרחים ללא צורך בצו שיפוטי. מה שנראה כסמכות טכנית, הופך למציאות מטלטלת עבור אלפי ישראלים המוצאים את חשבונות הבנק שלהם מעוקלים - לעיתים על חובות של מאות שקלים בודדים.

במאקו הציגו את סיפורה של נינה, אם חד הורית לשני ילדים, שממחיש את ההשלכות הקשות של מדיניות זו. בוקר אחד גילתה שחשבונה עוקל בגין חוב לעירייה, ללא כל התראה מוקדמת. התוצאה הייתה מיידית וכואבת - היא נאלצה לבקש עזרה כספית מהוריה כדי לרכוש מצרכים בסיסיים לילדיה. אפילו לאחר תשלום החוב, נדרשו 24 שעות נוספות עד להסרת העיקול.

על פי מאקו הבעיה המרכזית טמונה בהתנהלות כפולה: מצד אחד, רשויות מקומיות מטילות עיקולים מבלי לעמוד בדרישות החוק המחייבות משלוח שתי התראות מוקדמות. מצד שני, הבנקים, בניגוד להנחיות בנק ישראל, מעקלים את החשבון כולו במקום רק את סכום החוב המדויק - התנהלות שבענף המשפט יש מי שמגדיר כ"פשוט לא חוקית".

מקרה נוסף המדגים את חומרת המצב הוא סיפורה של מ', שחשבונה עוקל בגין דוח חנייה בסך 250 שקלים שלטענתה מעולם לא קיבלה. למרות שהגישה ערעור, היא נאלצה לשלם את הקנס כדי לשחרר את חשבונה. העירייה טענה ששלחה התראות לכתובתה הישנה, אך סירבה להציג הוכחות למשלוח המכתבים.

עוד ב-

עוקץ מטורף על חשבון לקוחות הבנקים: כך נגנבו מיליון שקל

לכתבה המלאה

בנק ישראל הביע הפתעה מהתנהלות הבנקים והבטיח לבחון תלונות בנושא, אך הפתרון המשפטי המוצע הוא תביעה ייצוגית. לפי עו"ד שפירא, רק פעולה משפטית מאוחדת של מספר נפגעים עשויה להביא לשינוי המיוחל ולאלץ את הבנקים והרשויות לחזור למסגרת החוק. בינתיים, אזרחים רבים נמנעים מלהתמודד משפטית עם הרשויות, בעיקר כששכר טרחת עורך דין גבוה מסכום החוב עצמו.