בפרשה סוערת שהסעירה את עולם החינוך הפרטי בישראל, הוכרע לאחרונה סכסוך בין יואל גבע, מייסד רשת בתי ספר מובילה לבגרות ופסיכומטרי, לבין איתי ישורון, בכיר לשעבר בחברה. הסכסוך, שהתגלגל לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, חשף מאחורי הקלעים של אחת החברות המצליחות בתחום ההכנה לבחינות, והעלה שאלות נוקבות על נאמנות, ניהול ויחסי עבודה במיזמים חינוכיים.

במרכז הפרשה עומד הסכם שנחתם בין גבע לישורון ב-2016, המבטיח לישורון תגמול נדיב במקרה של סיום העסקתו, כולל 12 חודשי הסתגלות וחלק מרווחי הקבוצה למשך עשור. ההסכם הועמד למבחן כאשר ב-2019, על רקע ירידה ברווחיות החברה, החליט גבע לסיים את העסקתו של ישורון בטענה ל"משבר אמון". גבע האשים את ישורון בהסתרת מידע פיננסי ובניהול כושל שהוביל להפסדים, וטען כי נסיבות הפיטורין מצדיקות את ביטול ההסכם.

אולם, השופטת אופירה דגן טוכמכר דחתה את טענות גבע וקבעה כי ישורון לא הפר את חובת האמון כלפי החברה. היא מתחה ביקורת על התנהלותו של גבע, וטענה כי הוא "מיהר" לפטר את ישורון ברגע שהבין שהשנה עלולה להסתיים בהפסד, תוך הסתמכות על מידע לא אמין. השופטת הדגישה כי למרות הקשיים ב-2018, החברה לא הייתה על סף קריסה, וכי ב-2019 אף חזרה לרווחיות.

פסק הדין מאיר באור חדש את מורכבות היחסים בין יזמים ומנהלים בכירים בתעשיית החינוך הפרטי. הוא מדגיש את החשיבות של הסכמים ברורים, תקשורת פתוחה, ונאמנות הדדית בניהול עסקים. יתרה מכך, הפרשה מעלה שאלות על האתגרים הייחודיים בניהול חברות חינוך פרטיות, שנדרשות להתמודד עם שינויים בשוק, תחרות גוברת, ולחצים כלכליים, תוך שמירה על איכות ההוראה ורווחת התלמידים.

עוד ב-

הראל ויזל מקבל פיצוי ענק: רשת הענק שהבריזה לישראל תשלם ביוקר

לכתבה המלאה

בהתאם להחלטת השופטת, ישורון יקבל פיצוי משמעותי הכולל: דמי הסתגלות בסך 717 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה מאוקטובר 2019, בונוס המבוסס על רווחי החברה לשנים 2017-2023 (שיחושב לאחר מסירת המסמכים החשבונאיים הרלוונטיים), וכן הוצאות משפט בסך 150 אלף שקל. בנוסף, ישורון זכאי לחלק מרווחי הקבוצה למשך עשור לאחר סיום העסקתו, כפי שנקבע בהסכם המקורי. סך הפיצוי הכולל עשוי להגיע למיליוני שקלים, אם כי הסכום המדויק של הבונוסים העתידיים טרם נקבע.