משפט

מסתובבים עם יותר מדי מזומן? רשות המסים קונסת בענק

על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברים. עיצום כספי משמעותי בקובץ על סך 165,000 שקל הוטל על עז אלדין בדראן, לשעבר יועץ פרלמנטרי של מפלגת בל"ד, לאחר שנכנס לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן" עם כ-111,747 שקל
מערכת ice | 
רשות המסים (צילום shutterstock, צילום מסך מאתר רשות המסים)
רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2022. הפרסום מכיל 253 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על יותר מ- 2 מיליון שקל. 26% מההפרות בוצעו בנמל התעופה בן גוריון, 45% במעבר נהר הירדן, ו- 23% במעבר בגין.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.

עיצום כספי משמעותי בקובץ על סך 165,000 שקל הוטל על עז אלדין בדראן, לשעבר יועץ פרלמנטרי של מפלגת בל"ד, לאחר שנכנס לישראל דרך מעבר הגבול "נהר הירדן" עם כ-111,747 שקל. בתחילה, עוכב בדראן על ידי בודק המכס לאחר שנכנס יחד עם אשתו לישראל כשברשותו כ-32,843 שקל, וכשנשאלו אם יש להם על מה להצהיר ענו בשלילה. בזמן הבדיקה, נבדקו גם גיסו וגיסתו של המפר, שחזרו עימם לארץ וברשותם נתפסו כ-78,904 שקל, ועלה חשד כי מדובר בסכום כולל השייך לבדראן בשווי 111,747 שקל.
בחקירתו מסר בדראן כי נסע לקטאר על מנת לבקר חברים, וביניהם עזמי בשארה, אך לא קיבל ממנו כספים וכל הכספים שנמצאו אצלו שייכים לו. בהמשך החקירה בחר לשנות את גרסתו מספר פעמים עד שטען כי הכספים מקורם ממר  עזמי בשארה, אשר נתן לו אותם במתנה על מנת לסייע לו במצב כלכלי קשה אליו נקלע. מהחומרים שהועלו בפני הוועדה עולה כי מדובר על נסיבות חמורות במיוחד. מהעדויות עולה כי בדראן ביקש מגיסו להגיע לירדן, ללילה אחד, במטרה להעביר לו חלק מהכספים על מנת שלא לעבור על סף הדיווח, אשר עמד לדעתו, כאמור על כ-80,000 שקל.
עוד עולה בבירור כי המפר הכיר היטב את הוראות החוק, ועל מנת להתחמק מחובת הדיווח נערך מראש, ונעזר בקרובי משפחתו על מנת להכניס את הכספים לישראל ללא דיווח. בנוסף, גם המפר וגם וקרובי משפחתו שנחקרו בחרו תחילה שלא לשתף פעולה עם בודקי המכס, וטענו כי אין ברשותם כספים חבי דיווח, והאמת התבררה רק במעמד החקירה. בנוסף, שינה המפר את גרסתו בחקירתו מספר פעמים ולא אמר מלכתחילה מה מקור הכספים. במסגרת הדיון בוועדה התבקש המפר לכאורה להמציא לוועדה מסמכים על אף שניתנה לו אפשרות, המפר בחר שלא להציג בפני הוועדה אסמכתא כלשהי לגבי מקור הכספים.  לאור נסיבות ההפרה החמורות הכוללות פיצול מכוון ומתוכנן של הכספים במטרה להימנע מחובת הדיווח ושינוי גרסתו של בדראן בנוגע למקור הכספים הטילה הוועדה על המפר עיצום כספי בסכום של  165,000 שקל.  החלטה 31//22 
עיצום כספי משמעותי נוסף בסכום של 500,000 שקל הוטל על ג'רמי אלוש. במסגרת חקירה פלילית גלובלית שהתנהלה באוסטריה, צרפת וגרמניה, נחקר אלוש במשטרה בחשד לעבירות הונאה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, השמטת הכנסות, הלבנת הון ועוד. כחלק מהחקירה נערך חיפוש בביתו ונתפסו כספים בשווי של כ-1.7 מיליון שקל בכספת בביתו ובכספת בנקאית על שמו.  אלוש, שעלה לארץ מצרפת ב-2015 ומאז ועד 2019 לא עבד בעבודה כלשהי בישראל, טען כי מקור הכספים הוא מהכנסות שונות שהיו לו בצרפת, בין היתר מכירת חברות ומספר כלי רכב בצרפת, דמי שכירות מנכס שהוא משכיר בצרפת, חובות שהוחזרו לו על ידי חייבים בצרפת. לטענתו הכספים הוכנסו עבורו מצרפת לישראל במזומן על ידי קרובי משפחה וחברים, ב-60-40 ביקורים, כאשר בכל אחד מהם הועבר סך של 5,000 אירו, וסך הכל 300,000 אירו.
אלוש סירב למסור את פרטיהם של הגורמים שהכניסו עבורו את הכספים, הן לחוקרי המשטרה והן לחברי הוועדה. בנוסף, על אף שקיבל מספר הזדמנויות להציג אסמכתאות אשר מעידות על כך שהכספים התקבלו לשיעורין, בסכומים קטנים, בסמוך לנסיעותיהם של חבריו וקרובי משפחתו לישראל, לא התקבלה כל אסמכתא שיכולה לאשר גרסה זו. לאור העובדה שמדובר בהפרת דיווח חמורה, בסכום גבוה, המבוססת על תכנון שמטרתו לבצע הבניה של הכסף ולהכניסו לישראל ללא דיווח, ולאור העובדה שהמפר לא המציא אסמכתאות לעניין מקור הכספים ולעניין זהות הגורמים שהכניסו עבורו את הכספים לישראל ואי קבלת גרסתו לעניין מקורם החוקי של הכספים, הטילה הוועדה עיצום כספי בגובה של 500,000 שקל בלבד. החלטה 65/22 
ככלל, כנגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה