נבחרת אייס

יוקר המחיה פגע חמורות בביטחון הלאומי שלנו

לאורך השנים בהן כיהנתי כחשב הכללי במשרד האוצר הונהגה מדיניות של צמיחה מהירה במשק הישראלי, התוצאה הייתה הצמיחה הכי חזקה בתולדות המדינה. אז מה זה שונה היום ואיך אפשר לתקן את המצב?

פרופ' ירון זליכה
פרופ' ירון זליכה |  5
פרופ' ירון זליכה (צילום באדיבות המצולם, shutterstock)
לאורך השנים בהן כיהנתי כחשב הכללי במשרד האוצר 2003 – 2007 הונהגה מדיניות של צמיחה מהירה במשק הישראלי שבמוקדה שלושה מרכיבים מהותיים כפי שאפרט להלן: 1. תיקון ההטיה של המדיניות הכלכלית כלפי העסקים הגדולים ובעלי ההון במשק ובכלל זה:
א. בוטלו שורה של הטבות מס מפלות וכנגדן הופחתו משמעותית המיסים לעסקים קטנים, לעצמאים, לצרכנים ולשכירים. 
ב. בוטל מערך אדיר של פטורים ממכרז מהם נהנו בעיקר עסקים גדולים על חשבון עסקים קטנים שדרכם אל התקציב הממשלתי נחסמה. ג . בוצעו שורה של מהלכים לריסון יוקר המחיה במשק. 
2. ייעול דרמטי של תקציב המדינה תוך הפניית כספים עצומים שנבעו מחיסכון ומהתייעלות לטובת הפחתות מיסים והשקעות בתשתיות. 
3. אימוץ מדיניות מוניטרית המקפידה על ריבית ריאלית בשיעור השווה בקירוב לצמיחה לנפש. לשון אחר, ריבית שיווי משקל שאינה מאפשרת אינפלציה ותומכת בריסון מחירי הדיור. 
התוצאה של מדיניות הצמיחה המהירה הייתה תקופת הצמיחה הכי חזקה בתולדות המדינה שבמהלכה זינק התוצר לנפש מרמה של 49% מהתוצר לנפש בארה"ב לרמה של 62% מתוקנן לפערי המחירים בינינו לבין המערב (אשר אגב היו אז בישראל נמוכים בכמה אחוזים מאלה שבמערב).
מעולם לא צמצמנו 13% מהפערים בנינו לבין ארה"ב בתוך חמש שנים. אולם, לא זו בלבד שההכנסה הלאומית זינקה אלא שמחירי הדיור השלימו ירידה מרמה של 96 משכורות לדירה לרמה של 80 בלבד. העלייה הרצופה של השכר, הירידה של מחירי הדיור והשמירה על יוקר מחייה נמוך מהמערב הפכו את ישראל למקום אטרקטיבי לחזרתם של ישראלים ארצה ואפשרו גידול יציב בהיקפו של תקציב המדינה. 
לאחר עזיבתי את משרד האוצר בשלהי 2007, שונתה מדיניות הצמיחה המהירה. בשנת 2008 וביתר שאת בשנת 2009, נהפכו כל מרכיבי המדיניות. הריבית ירדה אל מתחת לרמת שיווי המשקל, הטבות המס לחברות הגדולות חזרו בענק ואילו המיסים על העסקים הקטנים, העצמאים, השכירים והצרכנים עלו משמעותית.
הבזבוזים וחוסר היעילות חזרו לשלוט בתקציב המדינה והכי גרוע החל חיבוק עז למונופולים וליבואנים הבלעדיים. מדיניות כלכלית כושלת זו אפיינה שרי אוצר משמאל ומימין וממפלגות שונות. חלקם היו גרועים במיוחד. התוצאה הייתה קשה. שיעור הצמיחה במשק נסוג אל השיעורים העלובים שאפיינו את ישראל לפני תקופת הצמיחה המהירה של השנים 2003 – 2007.   
לאחר שש עשרה שנים של מדיניות כלכלית כל כך לא מקצועית ולא אחראית ירדה ההכנסה הלאומית היחסית לנפש שלנו חזרה לשפל של 2002. בואו נעשה יחד את החישוב. בשנה שעברה הגיעה ההכנסה הלאומית לנפש לסך של 186,000 שקל, אשר לפי שער הדולר של 3.6 הם כ-52,000 דולר.
מאחר ופערי המחירים בנינו לבין ארה"ב התהפכו ממחירים הנמוכים בכמה אחוזים למחירים הגבוהים בכשלושים וחמישה אחוזים אזי השווי הריאלי של ההכנסה לנפש שלנו הוא כ-38,000 דולר בלבד. מאחר ובארה"ב הגיע ההכנסה לנפש בשנה שעברה כבר לכ-76,000 דולר, הרי ברור שחזרנו חזרה לרמה של 50% מההכנסה לנפש בארה"ב. במקום להמשיך ולצמצם הפער בנינו לבין ארה"ב ואולי אף להגיע עד לרמות של 70% ו-80% התדרדרה ההכנסה הלאומית לנפש שלנו אחורה ל-50% בלבד וזאת כמובן עוד בטרם פרצה המלחמה. 
הממשלה מצידה בשנים אלה הלכה והתעשרה. נטל החוב שלה צנח לרמה של כ-60% תוצר בלבד (אחד מהשיעורים נמוכים במערב). עושרה של הממשלה יאפשר לנו לצלוח את המלחמה ללא סיכון מהותי ליציבותו של המשק הישראלי ובפרט אם נתנהל נכון יותר תקציבית כפי שפירטתי במאמר מלפני שבועיים. נחמה פורתא. גם הבנקים, המונופולים והיבואנים הבלעדיים לא הפסיקו לחגוג בכל שש עשרה השנים והם ממשיכים לחגוג גם היום. אך מה היו ההשלכות על ביטחוננו הלאומי? איומות ונוראיות. 
הירידה החמורה בשיעור ההכנסה לנפש כאחוזים מההכנסה לנפש בארה"ב גילמה בתוכה הפסד של כ-100 מיליארד שקלים בתקציב השנתי שלנו. אם היינו נשארים עם הכנסה לנפש של 62 אחוזים מההכנסה לנפש בארה"ב תקציב המדינה היה יכול לגדול מכ-500 מיליארד שקלים כיום לכ-600 מיליארד בלי להגדיל חלילה את הגרעון הממשלתי.
100 מיליארד שקלים הם סכום אדיר. בעזרתם אפשר היה לחולל מהפכות אדירות בכל אורחות חיינו – חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה – ואפשר היה לשדרג בעזרתו גם את הביטחון הלאומי שלנו. להגדיל בצורה משמעותית את מלאי החירום של צה"ל (שלא נהיה כה תלויים בממשלת ארה"ב), לשפר את רמת האימונים השנתית, ואת המוכנות של הצבא להתמודד עם האתגרים הביטחוניים, בזירות קרובות או רחוקות.
אפשר היה להגדיל את מספר אנשי צבא הקבע ולפתוח מחדש את כל שלל האוגדות והטייסות שסגר הצבא בעשור האחרון בשל מצוקת התקציב. אוגדות וטייסות (כולל מסוקי קרב) שערב ה-7 באוקטובר היו כל כך חסרות לנו בהגנה על הגבולות. אפשר היה גם להגדיל דרמטית את ההשקעות הישראליות במחקר ופיתוח, צבאי ואזרחי. אפשר היה לשפר את התשתיות האזרחיות, מערכות הסעת ההמונים והכבישים, שלא רק ישחררו את עם ישראל מהפקקים אלא יאפשרו לצבא לעמוד במשימות שלו בשעת חירום בצורה יעילה ומהירה יותר.
המדיניות שחיבקה את המונופולים, היבואנים הבלעדיים, בעלי ההון, קבוצות הכוח הפריבילגיות (כולל הפנסיות התקציביות) והסחטנים הפוליטיים משני עברי המתרס הפוליטי היא זו שריסקה את הצמיחה ופגעה קשות בביטחון הלאומי שלנו. כפי שהצבא צועד על קיבתו גם הביטחון הלאומי נשען על איתנות כלכלית. מדיניות כלכלית לא יעילה ולא מאוזנת לאורך שש עשרה שנים יצרה חברה חלשה וצבא עני ומאותגר.
צבא קטן מדי שלא עמד במשימה הבסיסית ביותר של הגנה על אזרחים בביתם. אחרי שש עשרה שנים אבודות של כלכלת ישראל בהן שילמנו מחיר כבד באיכות החיים שלנו הגיע לחרדתנו המחיר גם לחיים עצמם. אם עם ישראל חפץ חיים אין די בהשמדת החמאס. יהיה עלינו לחזור ומהר למדיניות של צמיחה מהירה שתאפשר צבא גדול וחזק וממשלה יעילה המסוגלת לממן את צורכי החברה והשיקום. 
*הכותב ירון זליכה, הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.
תגובות לכתבה(5):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 5.
    פשש
    שי 12/2023/16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יוקר המחייה שהאמיר התחיל כבר מתקופת הקורונה מחלה שלכאורה סיכנה מליונים של אנשים הדבר החל כניסוי והציבור שתק לאחר מכן הוסיפו וטענו שזה קרה בגלל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה ועכשיו יש טענה שזה קורה בגלל המלחמה אם לא הבנתם הרעיון הסופי לרושש אותנו שנגור במכלאות ונהיה תלויים בתלושי מזון
    סגור
  • 4.
    כל שקל שהולך לטייקונים הוא שק שלא הולך למלחמה (ל"ת)
    רון 12/2023/15
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 3.
    אני לא חושבת שזה החישוב הנכון.
    שרון 12/2023/15
    הגב לתגובה זו
    0 2
    אני מרוויחה בשקלים ומבזבזת בשקלים. זה שהמרתם לדולר שווה פחות, לא משנה לי ולרמת החיים שלי. גם המושג צמיחה כבר עתיק. לאן לצמוח, אנשים חיים כבר בחובות, מה עוד לקנות שלא קנינו? אולי אוויר נקי ? כנראה
    סגור
  • 2.
    המחירים עולים המשכורות לא
    ניר 12/2023/15
    הגב לתגובה זו
    2 1
    אם המחירים עולים הגיוני שהמשכורת תעלה בהתאם, אך יש גורמים שלא רוצים שאזרחי המדינה ירוויחו, מי ששומר על הגבינה שומר עליה חזק מדי.
    סגור
  • 1.
    חזירים יכולים להועיל
    קובי 12/2023/15
    הגב לתגובה זו
    0 2
    חזירים יהיו יעילים מאוד למנהרות החמאס הרצחני ברגע שירוצו במנהרות המחבלים הארורים יבהלו ויחשבו שאלו חיילים צו 8 לחזירי חיפה למלחמה המחבלים החמאס
    סגור