לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על אלימות בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית, שומעים על אלימות אבל לא רואים אותה, כי היא איננה. אין אלימות בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית. אין פצועים, אין עצורים, אין אלימות, עובדה.

יש שריקות, צעקות, קריאות בוז, אבל אלימות של ממש, הכוללת מגע פיזי - אין. מי שרוצה להיזכר מה היא אלימות פוליטית ואידיאולוגית אמיתית, מוטב שיקרא את ספרו החדש והמצוין של רועי שרון ״ואנקמה״, הסוקר את פעילות הטרור הימני-מתנחלי, ויבין את ההבדל בין הפגנה לא אלימה, לבין מעשי טרור ואלימות ממשית, המביאים להרג וסיכון חי אדם, תמיד אגב מהימין.

נכון, ההפגנות בוטות, נחושות, חצופות, בכל הארץ, לחברי הקואליציה הן לא נעימות, אך הן אינן אלימות. וזאת בדיוק תפקידה של המחאה, לזעוק, לכעוס, להפעיל לחץ ולגרום למרחיבי הדמוקרטיה לחוש לא רצויים, גם בשכונת מגוריהם.

על מה בדיוק מעיזים להתלונן השרים אקוניס או קיש שבחרו להתגורר במעוזי הליברליות החופשית בתל אביב וגבעתיים, מדוע הם מופתעים כששכניהם משאירים להם מכתבים ומדבקות בהם נכתב שהם אינם רצויים. מי שמנסה להגביל את החופש של שכניו, לאפשר לתפיסות עולם דתיות קיצוניות להיכנס לבתי הספר ומערכת החינוך בשכונתו, ולנטרל את בג״צ שאמור לשמור על זכויות חבריו לבניין, שלא יופתע מהכתף הקרה, השנאה והסלידה שיחושו הוא ומשפחתו בבית הספר ובגני הילדים.

האינפלציה בשימוש במילים ״תקיפה״ ״אלימות״ אינה תואמת את המציאות ויש לה רק מטרה אחת, לעשות דה לגיטימציה לתנועת המחאה המרשימה, החזקה והגדולה ביותר שידעה ישראל אי פעם.

באופן נואש מנסים דוברי הממשלה בכנסת ובתקשורת להחתים את המחאה ולתארה כאלימה, הפגנה סביב ביקורו של יו״ר ועדת החוקה שמחה רוטמן באוניברסיטת תל אביב הוגדרה כ״תקיפה״, למרות שאף אדם לא נהג באלימות, הדבקת מספר סטיקרים על שמשת מכוניתו הוגדרה כ-״השחתת״ רכבו, מי שהאזין לישיבת סיעת הליכוד היה יכול לחשוב בטעות שמדובר על קבוצה קטנה, חלשה ומפוחדת, הנרדפת על ידי ההמון וחסרת יכולת להתגונן. רק שבפועל מדובר בקבוצת האנשים החזקים במדינה המנסים להרים יד על הדמוקרטיה, הם התוקפן, המפגינים הלא אלימים הם ההגנה.

מה הם לא דרשו בישיבה, חברי סיעת הליכוד, לבטל בחקיקה את זכות המחאה, לספק לכל אחד אבטחה צמודה, אותם חברי כנסת שהיללו את המפגינים מול בתיהם הפרטיים של אורבך, סילמן ואלקין מתבכיינים עכשיו על ההפגנות בעד הדמוקרטיה מול בתיהם, אותם חברי כנסת שקראו לא להתפלל עם שרי ממשלת בנט באותו בית כנסת, נעלבים מקריאות גנאי ומשרוקיות. המחאה לא מאיימת עליהם, אבל גורמת להם להרגיש לא נעים - בצדק, זאת מטרתה.

עוד ב-

בשורה אדירה לאזרחי ישראל: חשבון החשמל שלכם יופחת במאות שקלים

לכתבה המלאה

אבל למילים כוח משל עצמן, ולמרות שבמציאות אין ולו פצוע אחד, גם עיתונאים וכלי תקשורת החלו לאמץ את טרמינולוגיית האלימים משני הצדדים ומגנים את ״אלימות״ המפגינים. אותם עיתונאים המבקרים את המחאה מפני שהיא לא מנומסת צריכים לזכור שרק בזכות אותם ישראלים נחושים ואמיצים, הם יכולים להמשיך לשדר במדינה דמוקרטית עם תקשורת חופשית, לא דבר מובן מאליו בישראל 2023.