ראש הממשלה, יאיר לפיד, הכריז היום (שני) כי יש צורך במתנדבים למשמר הישראלי ולתוספת תקנים במשטרה, את הדברים אמר לפיד בכנס של "השומר החדש". אלו כמובן יוזמות ברוכות, אך נדרשות בנוסף לפעולה נמרצת הן של הממשלה והן של הכנסת להגברת המשילות ולמאבק בתופעת סחיטת דמי החסות.

סחיטת דמי חסות (המכונה גם "פרוטקשן" או "כפיית שירותי שמירה") היא תופעה עבריינית בהיקפים של מיליארדי שקלים בשנה, הפוגעת קשות בכלכלת ישראל, והשפעתה רחבה ביותר ובעיקר בענפי הבניה והחקלאות שם היא מביאה לפגיעה ביזמות ובתחרות החופשית. הנסחטים עומדים במקרים רבים חסרי אונים, אך המדינה אינה צריכה להיות כזו, ובידיה הן כלים משפטיים קיימים למאבק בתופעה, וכן אפשרות לשפר באמצעות תיקוני חקיקה את המאבק האפקטיבי בה.

אז מה ניתן לעשות? יש לתקן בדחיפות כמה חוקים, לתגבר באופן מסיבי משאבים ייעודיים לנושא למשטרה ולפרקליטות ולהעצים את האכיפה הכלכלית המשולבת, הנעשית כיום במידה מסוימת, למימדים המוכרים לי כשכיהנתי בתפקידי לפני עשור. 

למרבה הפלא אין בחקיקה הגדרה של עבירה ייחודית לתופעה של גביית דמי חסות וכתבי האישום הם בדרך כלל בגין "איומים". אך במציאות החיים בישראל העבירה מבוצעת באמצעות רמיזות ללא איומים יש על כן לקבוע עבירה ייעודית, ובמסגרתה חזקה לפיה אם אדם נותן "שירותים" וגובה בגין כך כספים בשיעור משמעותי, אך בפועל לא נתן את השירות או שהשירות שנתן אינו סביר ביחס לכספים שגבה, תקום חזקה (הניתנת לסתירה) כי הכספים שנגבו עבור השירות מקורם בעבירה (סחיטה/דמי חסות), וכן לקבוע עונשי מינימום הן לעבירת איומים והן לעבירת סחיטה באיומים. 

תיקון נוסף נדרש הוא חוק שיאפשר שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לביצוע האזנות סתר גם לשיחות מוצפנות (כמו וואטסאפ למשל). זכורה לכולנו פרשת פגסוס והביקורת שהוטחה במשטרה על השימוש היצירתי שעשתה בתוכנה לשם מימוש צווי האזנות סתר, אך גם הכנסת ראויה לביקורת על כך שעד היום לא סגרה את הפירצה החמורה הזו המותירה את ידי המשטרה קשורות, והמנוצלת גם על ידי ארגוני הפשיעה. 

התיקון החשוב ביותר הוא חקיקת חוק חילוט אזרחי בנוסח שכבר אושר לפני שנים על ידי הממשלה ולפיו יתאפשר לחלט תקבולי עבירה ברף הוכחה אזרחי ללא הרשעה פלילית, ובנוסף תתאפשר הכרזה על "אורח חיים עברייני" בעקבות הרשעה במעשה איומים אחד, מה שיעביר את הנטל על העבריין להוכיח את מקור עושרו או נכסיו. חוק מתבקש זה קיים ברוב המדינות, אינו מקודם בשל החשש כי יעשה  בו שימוש גם כנגד בעלי אינטרסים שאינם יכול להסביר את עושרם המופלג – ואני שואל מדוע לא?
 
מעבר לתיקוני החקיקה העיקר הוא בהגברת האכיפה הכלכלית המשולבת - בעבר נחלו רשויות האכיפה הצלחות במלחמה כנגד תופעת סחיטת דמי חסות וזאת כאשר יושמה אכיפה הכלכלית משולבת תוך שימוש בכלים הפליליים הכלכליים והפיסקאליים בצוותא חדא. כך למשל הועמדו לדין כנופיות של סוחטי דמי חסות, הן במחוז מרכז והן במחוז צפון, תוך האשמתם בהלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני ש"ח כשעבירת המקור הינה הפצת חשבוניות מע"מ פיקטיביות. בנוסף נעשה שימוש מנהלי בכלי של התליית רישיונן של חברות לשירותי שמירה אשר היו מעורבות בסחיטת דמי חסות. (סמכות שיש להעביר ממשרד המשפטים למשרד לביטחון פנים)  יש כמובן לדרוש מן הרשויות להמשיך ולהעצים השימוש בכלים אלה כנגד התופעה המתרחבת של סחיטת דמי חסות בכל אזורי הארץ.

עלינו לדרוש הן מהכנסת והן מהממשלה נחישות רבה יותר להגברת המשילות והמאבק בתופעת סחיטת דמי החסות. זאת הן תוך שימוש בחוקים הקיימים והן באלו שהוצע לחוקק כאן. אין להשלים עם מציאות של כל דאלים גבר, מציאות המכרסמת בתחושת האמון של הציבור במערכות האכיפה ואשר נזקה הכלכלי והחברתי עצום.

עוד ב-

ראש ארגון הפשע נעצר שוב: החשד - סחיטת סוחרי קריפטו

לכתבה המלאה

הכותב שימש בעבר כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)